ה"פ 59251-05-15 רביב(אחר/נוסף) ואח' נ' נפאע ואח',ת"א 48597-07-14 ספדי נ' עיאס ואח'

1.לפני בקשת המבקשים, להורות למשיבה מס' 226 להמשיך וליתן היתרי בניה בקרקע נושא כתב תביעה זה שגודלה כ- 330 דונם, עד להכרעה בתיק זה שעניינו פירוק שיתוף בחלקה נושא התביעה.

טענות המבקשים בתמצית:

2.לאור הודעת הועדה לפיה הוכן תשריט חלוקה לכ- 75% מהקרקע- תשריט תכנוני בלבד, יש כוונת המשיבה לפעול למתן היתרי בניה במקרקעין.

ככל שיינתנו היתרי בניה כאמור, יפגע הדבר בזכויות המבקשת, שהיא בעלת כ- 50 דונם במקרקעין האמורים, שכן קודם למתן ההיתרים, יש להכין תוכנית איחוד וחלוקה לכל המקרקעין, תוך קביעת תשלומי איזון ביחס לכלל הבעלים בחלקה, ללא כל הפרדה בין החלק הגדול של החלקה (75%) לחלק הנותר.

3.באשר לסמכות העניינית טוענים המבקשים, כי הסעד המבוקש- מתן צו המניעה, הינו סעד זמני נגד המשיבה 226 אגב טיפול בתביעה לפירוק שיתוף, בהתאם לסעיף 76 לחוק בתי המשפט, כאשר המשיבה 226 הינה צד להליך.

הלכה היא, שסעד זה והכרעה זו הינה תקפה אלא להליך דנן, ואין בה כדי להוות מעשה בי דין.

טענות המשיבה בתמצית:

4.המשיבה 226 אינה צד רלבנטי לתביעה העומדת לפני בית המשפט, שכן תביעה לפירוק שיתוף ניתן להגיש כנגד השותפים לקרקע, ולא כנגד הועדה המקומית לתכנון ובניה, שאינה אחד מבעלי המקרקעין.

לפיכך, יש לדחות התביעה כנגד המשיבה על הסף.

5.תשריט החלוקה שאושר על ידי הועדה (אושר סופית בישיבת המליאה מיום 18.5.2016) יוצר מסגרת תכנונית למתן היתרי בניה, לאחר ביצוע כל הפרוצדורה הקבועות בחוק לרבות שמיעת התנגדויות וכו', מבלי שהוגש ערר על החלטת הועדה, ועדיין אין בכך כדי לאשר היתרי בניה "אוטומטית", שכן בעתיד על הועדה לפעול בהתאם לפרוצדורה הארוכה הקבועה בחוק בטרם יינתן ההיתר.