ה"פ 59149-10-13 קלמנס עטיה, אליהו עטיה – יורש זכויות המנוח מר פרץ עטיה ז"ל נ' נתיבי ישראל - החברה הלאומית לתשתיות תחבורה בע"מ - פסקדין

1.עניינה של החלטה זו בשתי בקשות שהועלו על ידי המשיבה. הבקשה האחת היא, שבית המשפט יורה על כך שתובענה זו תתברר בדרך של תובענה "רגילה" ולא בדרך של "המרצת פתיחה". הבקשה השנייה היא, שבית המשפט יורה על צירופו של מינהל מקרקעי ישראל – וכשמו היום: "רשות מקרקעי ישראל" – כמשיבה/נתבעת נוספת בהליך.

2. באשר לבקשה הראשונה, אכן מוסכם עליי כי הכלל הוא שתובענות מסוג זו שהוגשה בתיק צריכות להיות נדונות בדרך של המרצת פתיחה (ר"ע 163/87 ברנס אברהם נ. עיריית ראשון-לציון (1987); רע"א 155/89 הקדש קהילת יעקב נ. מדינת ישראל (1989)).

ואולם, בית המשפט סבור כי במקרה שלפנינו מתקיימות נסיבות המצדיקות סטייה מהכלל. אסביר: התובענה שהוגשה בתיק זה היא תובענה למתן פיצוי בגין הפקעת מקרקעין. אלא, שהמחלוקת בין הצדדים לא מתרכזת (לפחות לא בשלב זה) בשאלת גובה הפיצוי אותו יהיו המבקשים זכאים לקבל, אלא בשאלת עצם זכאותם של המבקשים לקבל פיצוי כלשהו. שאלת עצם זכאותם של המבקשים תלויה בשאלה באילו זכויות החזיקו המבקשים במקרקעין ערב ההפקעה, אם בכלל החזיקו. נראה שאין חולק על כך, ששאלה זו מחייבת בירור של מצב הזכויות בנכס מאז שנות החמישים, היינו במשך כשישים שנים.

3.לטענת המשיבה, על מנת לסייע בידה לקיים את הבירור המתחייב, יש לאפשר לה לקיים את ההליכים המקדמיים הנוהגים בתביעות "רגילות", כגון גילוי מסמכים ושאלונים. זאת ועוד, המשיבה טוענת כי בהליך זה היא תידרש להעיד עדים שאינם בשליטתה, וזה טעם נוסף להעברת הדיון לפסים רגילים.

מנגד טוענים המבקשים, כי מדובר בהליך פשוט יחסית, וכי מקרה זה אינו מצדיק סטייה מהכלל.

4.לאחר שנתתי דעתי לטענות הצדדים, הגעתי לכלל מסקנה כי מהטעמים שהועלו על ידי המשיבה, במקרה זה מתקיימות נסיבות מיוחדות המצדיקות סטייה מהכלל. אני מחליט, על כן, להיעתר לבקשת המשיבה, ואני מורה כי הליך זה יתקיים בדרך של תביעה "רגילה".

5.הבקשה השנייה שהעלתה המשיבה היא, כאמור, שבית המשפט יורה על צירופה של רשות מקרקעי ישראל כצד נוסף להליך. המבקשים מתנגדים לבקשה וטוענים, בין היתר, כי צירוף הרשות אינו דרוש והוא עלול לסרבל את ניהול ההליך שלא לצורך.

6.דומה שאין חולק על תפקידה המרכזי של רשות מקרקעי ישראל בפרשה שלפנינו, שכן היא בעלת הזכויות במקרקעין מושא דיוננו, והמחלוקת בין הצדדים מתמקדת בשאלה מה טיב הזכויות שהוענקו במרוצת השנים למבקשים ולקודמיהם, ממינהל מקרקעי ישראל. לטענת המבקשים, התביעה שלהם מופנית נגד המשיבה, ונגדה בלבד, ועל כן תפקידה של רשות מקרקעי ישראל בהליך שלפנינו צריך למצוא את ביטויו לכל היותר בכך שהיא תשמש כעדה מטעם המשיבה, ולא בצירופה כמשיבה/נתבעת נוספת להליך. מנגד טוענת המשיבה, כי רשות מקרקעין ישראל היא בעלת דין דרושה.