ה"פ 59128-11-15 עאמר נ' כפר הים ניהול (1994) בע"מ

המרצת הפתיחה בתיק זה עוסקת ביחידת דיור מס' 1/611 בקומה השישית בבניין מס' 1 בפרויקט "כפר הים" בגבעת אולגה – חדרה, הידועה גם כחלק מחלקה 46 (לשעבר חלקות 35-36) בגוש 10011 (להלן: "היחידה").

לטענת המבקשת - יש בידיה זכויות לגבי היחידה, ומתבקשים צווים שיאפשרו לה להיכנס ליחידה ויאסרו על מי מהמשיבות למנוע ממנה את הכניסה. המבקשת טוענת כי היא רכשה את הזכויות לעשות שימוש ביחידה, אך המשיבה מונעת ממנה שלא כדין ומטעמים זרים לעשות שימוש ביחידה.

לטענת המשיבה – המבקשת היתה אמורה לעבור ועדת קבלה לצורך השימוש ביחידה וכי התברר כי המבקשת ביקשה לרכוש את הזכויות שלא כדין, עבור ו/או באמצעות אחר, על מנת ל"עקוף" את ועדת הקבלה, ולכן – מסרבת המשיבה לאפשר למבקשת לעשות שימוש ביחידה.

עת הוגשה המרצת הפתיחה, בנובמבר 2015, הוגשה גם בקשה למתן סעד זמני, אשר במסגרתה התבקשתי להורות למשיבה לאפשר את כניסת המבקשת ליחידה. לאחר שעיינתי בבקשה, בתצהיר שצורף לה ובנספחיו, לא מצאתי ליתן צווי מניעה וצווי עשה במעמד צד אחד כפי שהתבקשתי, והוריתי על קיום דיון במעמד שני הצדדים. עם זאת הוריתי למשיבה להימנע מביצוע כל שינוי במצב המשפטי או הפיזי של היחידה, ובין היתר, לא לאפשר לצד ג' כלשהו לעשות שימוש ביחידה ולא לבצע התקשרות חוזית לגביה עם צדדים שלישיים.

במהלך הדיון ביום 6.12.2015 הוסכם כי המבקשת תעמוד בפני ועדת קבלה חדשה, תעלה בפניה את מכלול טיעוניה ועמדתה תישקל מחדש.

ועדה שכזו התכנסה ביום 28.12.2015, אלא שההחלטה שניתנה ביום 31.12.2015 מלמדת שלא חל שינוי בעמדה המשיבה.

לאור האמור – ביום 19.1.2016, הודיעה המבקשת כי היא מבקשת להמשיך ולנהל את ההליך, וניתנה החלטה לגבי הגשת כתב תשובה מסודר, הגשת תצהירים ואף נקבע דיון ליום 10.5.2016.

ביום 25.2.2016 הגישה המבקשת "בקשה למתן הוראות" (בקשה מס' 9). בבקשה היא עותרת למתן צו אשר יאפשר לה לשוב ליחידה. ביקשתי כי המבקשת תגיש תצהיר ובו יוסבר היכן התגוררה מאז שנת 2015 ומדוע היא מבקשת לשוב ליחידה. תצהיר שכזה הוגש לאחרונה. לאחר מכן – התבקשה תשובת המשיבה. תשובה הוגשה ביום 4.3.2016 (בקשה מס' 13) וממנה ניתן ללמוד על התנגדות המשיבה למבוקש.

לאחר ששקלתי את טענות הצדדים – מצאתי כי דין הבקשה למתן הוראות להידחות.

ראשית, עסקינן למעשה בבקשה חוזרת למתן צו מניעה (או יותר נכון – צו עשה), והחלטה בבקשה זו כבר ניתנה בעבר.

שנית, העובדה שהתקיימה ועדת קבלה "חוזרת" ושעמדת המשיבה לא השתנתה – אינה משנה את העובדה שאין מקום ליתן צו לגבי חזרתה של המבקשת ליחידה.

שלישית, בתצהיר שצורף לבקשה נטען כי המבקשת מתגוררת בבית הוריה בכפר קאסם (שם אף התגוררה לפני שהחלו ההליכים) וכי כיון שהיא לומדת במכללה בבאקה אלגרבייה – היא מבקשת לחזור ליחידה כיון שהדבר יסייע לה משמעותית בכל הנוגע להגעתה למכללה (לאור המרחק הקצר שבין היחידה לבין המכללה, בהשוואה למרחק הרב יותר שבין בית הוריה לבין המכללה). לא מצאתי שיש בכך די, ובוודאי שלא כדי להטות את מאזן הנוחות, ולא למותר לציין כי לפי האמור בסעיף 13 לתשובת המשיבה, המבקשת הסבירה כי היא דווקא עובדת בכפר קאסם, ליד בית הוריה, כך שהמרחק לעבודה דווקא קצר יותר, לו תמשיך להתגורר היכן שהיא מתגוררת נכון לעכשיו.

יובהר כי ישנם סימני שאלה באשר לזכויותיה של המבקשת לגבי היחידה, לאור כך שהזכויות הנטענות תלויות באישור וועדת הקבלה ולאור עמדת ועדת הקבלה, לאור התנאי המתלה שבחוזה בו עסקינן, לאור מועד חתימת חוזה הנאמנות הנטען בין המבקשת לבין אח שלה – וכיוצא באלו מחלוקות.

לכן – הבקשה נדחית. ההוצאות תיפסקנה בהמשך ההליך, ללא קשר הכרחי לתוצאה הסופית.

אני מזכירות לצדדים את לוחות הזמנים כפי שנקבעו בהחלטות קודמות.

ניתנה היום, כ"ד אדר ב' תשע"ו, 03 אפריל 2016, בהעדר הצדדים.