ה"פ 57749-12-13 נבואני נ' עבד אל חלים ואח' 02 מאי 2016

עסקינן בתובענה למתן פסק דין הצהרתי בו נתבקש בית המשפט להצהיר, כי המחאת הזכות הבלתי חוזרת מיום 6.4.2011 שניתנה ע"י מר סאלח פארס לטובת המבקש (להלן – "המחאת הזכות" ו-מר פארס" בהתאמה) גוברת על העיקול הזמני מיום 17.2.2013 שהמשיבים הטילו במסגרת ת.א. 23295-06-09 (שלום עכו) על הכספים שמגיעים למר פארס מעיריית אלשאג'ור (כיום המועצות המקומיות מג'ד אל כרום, בענה ודיר אל אסד (להלן: "העיקול הזמני"), ואשר נפסקו לטובתו בפסק הדין שניתן ביום 9.2.2011 בת.א. 1708/08 (שלום עכו), וכן להצהיר כי המחאת הזכות גוברת על יתר העיקולים שהוטלו במסגרת תיקי ההוצל"פ שנפתחו נגד המועצות המקומיות הנ"ל לביצוע פסק הדין הנ"ל.

תמצית טענות הצדדים:

עפ"י הנטען בתובענה, המבקש הוא עורך דין במקצועו אשר העניק בעבר וממשיך להעניק גם כיום שירותים משפטיים רבים למר פארס, כמפורט בתובענה, אך עקב מצבו הכלכלי של מר פארס הוא התקשה לעמוד בתשלום מלוא שכר הטרחה וההוצאות שהוא חב בהם למבקש בגין שירותיו.

לפיכך ועל מנת שהמבקש יבטיח את זכויותיו, חתם מר פארס ביום 6.4.2011 על המחאת הזכות שעל פיה המחה למבקש את מלוא זכויותיו לקבלת כספים מעיריית אלשאג'ור בהתאם לפסק הדין ניתן בת.א. 1708/08. זה המקום לציין, כי במסגרת פסק הדין בית המשפט חייב את עיריית אלשאג'ור לשלם למר פארס סך של 75,000 ₪, אך באותה מידה קבע כי מחצית הסכום אמור להיות מועבר לעו"ד אחר באמצעות המבקש (להלן – "פסק הדין").

המשיבים התנגדו לסעד המבוקש וטענו, כי המחאת הזכות אינה גוברת על העיקול הזמני שהוטל מטעמם על כספיו של מר פארס, וכי המחאת הזכות נועדה לאמיתו של דבר כדי לסייע בידי האחרון להתחמק מתשלום חובותיו כלפיהם.

עוד נטען, כי המבקש לא צירף כל מסמך, אף לא חשבוניות מס, לגבי גובה שכר הטרחה המגיע לו, ולא פירט אם מדובר בחוב עבר או בחוב עתידי.

דיון והכרעה:

הצדדים הסמיכו את בית המשפט לפסוק במחלוקת ביניהם על סמך הסיכומים שהוגשו לתיק.

לאחר ששקלתי טענות הצדדים ועיינתי במסמכים, אני מוצאת כי דין התובענה להתקבל.

ראשית כל, משלא נחקר המבקש על תצהירו נקודת המוצא היא כי אין עוד מחלוקת אודות השירותים המשפטיים שניתנו על ידו למר פארס כמפורט בסעיף 27 לתצהירו, ועל קיומו של חוב בגין שכר טרחת עו"ד לטובת המבקש.