ה"פ 55481-09-14 אלישע בעמ נ' מדינת ישראל - אגף רישום והסדר מקרקעין - פסקדין

1.התובענה שלפני הוגשה על דרך המרצת הפתיחה, ובה עותרת התובעת למחיקת הערה, שנרשמה לפי סעיף 130 לחוק המקרקעין, תשכ"ט – 1969, על כל חלקות המשנה בבית המשותף, הבנוי במקרקעין המזוהים כחלקה 12 בגוש 12531.

2.ההערה נרשמה על פי פסק דין, שניתן בבית המשפט העליון בתיק רע"א 8876/04. וזה נוסח ההערה:

"תיק רע"א 8876/04 מיום 2.1.2006 בית המשפט העליון ירושלים.

המשכנתה שתרשם תהא כפופה לזכות השכירות של הדיירים ולהחזר דמי הפיקדון".

על פי הצהרת מנהל התובעת, ד"ר גיורא וינטרשטיין, הנהנה על פי ההערה הוא בנק הפועלים בע"מ (להלן – "הבנק"). לטובת הבנק נרשמו בעבר שתי משכנתאות במקרקעין, בדרגה ראשונה וללא הגבלת סכום (בתאריכים 21.3.1991 ו- 16.4.2001 לפי שטרות מס' 28943/12/1000 ו- 28943/12/1001), ובשעתו ביקש הבנק לרשום לטובתו משכנתה נוספת. כיוון שרשם המקרקעין סרב לרשום את המשכנתה הנוספת, בלא קבלת הסכמת כל הדיירים אשר רכשו זכויות ביחידות הבית המשותף, התקיימו הליכים משפטיים, שהגיעו עד פתחו של בית המשפט העליון. ההליכים הסתיימו בהסכם פשרה, שנעשה בין התובעת והממונה על מרשם המקרקעין, ולהסכם הפשרה ניתן תוקף של פסק דין. מכוחו של פסק דין זה נרשמה ההערה, שעתה מבוקש לבטלה.

3.ואולם, המשכנתה הנוספת לא נרשמה, ועל פי הודעת הבנק אין הוא מתכוון לבקש את רישומה (וראו מסמך מתאריך 15.9.2014, שצורף כנספח ג' לבקשה). מטעם זה הודיע הבנק במסמך האמור, כי מתייתר הצורך בהמשך רישומה של הערת האזהרה על פי פסק הדין, והבנק נתן הסכמתו לביטולה ולמחיקתה מספר המקרקעין.

4.הואיל וההערה נרשמה לפי סעיף 130 לחוק המקרקעין, דין הוא, כי ניתן למחוק אותה רק על פי צו של בית המשפט (וראו סעיף 132(ב) לחוק המקרקעין). מטעם זה הוגשה הבקשה שלפני. כיוון שהממונה על מרשם המקרקעין הייתה צד לדיון בבית המשפט העליון, צורפה מדינת ישראל כמשיבה לבקשה.