ה"פ 54982-02-16 בר פרו ואח' נ' גלברד ואח'

החלטה זו עניינה בבקשת המבקשים לסילוק על הסף של "המרצת פתיחה שכנגד", אשר הוגשה על ידי המשיבים.

רקע

1. המבקשים הגישו תביעה למתן פסק דין הצהרתי וצו עשה במסגרתו עתרו להצהיר כי הם זכאים להירשם כבעלים של חניה נוספת בבניין מגוריהם ברחוב עדס שפיק 4, הרצליה, בשטח של 15 מ"ר ואשר צמודה לדירה הידועה כגוש 6529 חלקה 68 תת חלקה 2 (להלן: "החניה"), וזאת בהתאם להתחייבות בעל פה ובכתב של המשיבים 1-2 (להלן: "גלברד") ועל פי שימוש בפועל של המבקשים מאז אכלוס הבניין בשנת 2011, בידיעתם ובהסכמתם של גלברד. עוד עתרו המבקשים ליתן צו עשה ולהורות למשיבים למכור למבקשים את זכות הבעלות בחניה תמורת סך של 50,000 ₪.

2. המשיבים הגישו כתב תשובה להמרצת הפתיחה, וגלברד אף הגישו "המרצת פתיחה שכנגד", אשר המבקשים הם המשיבים לה, במסגרתה עתרו ליתן צו הצהרתי לפיו הרשות שנתנו למבקשים לעשות שימוש בחניה בוטלה, וכן ליתן צו מניעה האוסר על המבקשים לעשות שימוש בחניה.

   בקשת המבקשים

3. המבקשים הגישו בקשה זו לסילוק המרצת הפתיחה שכנגד על הסף. לטענת המבקשים מן המפורסמות שהמרצת פתיחה היא הליך עצמאי ולא ניתן להגיש בגדרה תובענה שכנגד או המרצת פתיחה שכנגד וזאת כעולה מתקנה 52 לתקנות סדר הדין האזרחי התשמ"ד-1984 (להלן: "התקנות").

4. לעניין זה הפנו המבקשים לע"א 24873-11-14 ריאקטיב טרגט סיסטמס בע"מ נ' צור (19.10.15), ולבש"א (חיפה) 13766/07 יוהן אברמסון לורי נ' שניצר הניה (24.10.07, להלן: "עניין לורי").

5. לטענת המבקשים, גלברד פעלו בניגוד לדין עת הגישו המרצת פתיחה שכנגד ללא ששילמו אגרה כדין.

6. עוד טענו המבקשים כי עצם העתירה לסעד של ביטול רשות שימוש בחניה מהווה הודאת בעל דין לכך שגלברד התחייבו ליתן למבקשים זכות שימוש קבועה בלתי הדירה בחניה עד להסדרת מכירת החניה למבקשים בדיוק כפי שנטען בכתב הטענות.