ה"פ 54194-11-12 . בעניין - פסקדין

מונחת לפניי בקשה לביטול פסק הדין שניתן על ידי ביום 1.5.14, במסגרתו הוריתי על מחיקת התובענה שהגיש המבקש בתיק זה נגד המשיבות, תוך חיובו בהוצאות, וזאת לאחר שהמבקש לא התייצב לישיבת ההוכחות והסיכומים שנקבעה לאותו יום.

עניינה של התובענה, בתמצית, בבקשתו של המבקש להצהיר על בטלות הסכמים שנערכו בינו לבין המשיבות ואשר קיבלו תוקף של פסקי דין במסגרת הליך משפטי קודם שהתקיים בין הצדדים.

ראשיתו של העניין בתביעה שהגישו המשיבות נגד המבקש בבית משפט זה (ת.א. 3545/09). במסגרת אותה תביעה נטען על ידי המשיבות להסגת גבול מקצוע עריכת הדין על ידי המבקש, וזאת במסגרת פעילותו של האחרון בסיוע לאנשים במיצוי זכויותיהם מול המוסד לביטוח לאומי. לתביעה זו היה רכיב כספי וכן רכיב הצהרתי. במסגרת דיון שהתקיים בבית משפט זה (לפני כב' השופט ד' מינץ) הודיע המבקש לפרוטוקול שהוא מסכים לסעדים שהתבקשו בתביעה, וביום 18.4.10, לאחר שהוגשה פסיקתא לחתימתו של בית המשפט, ניתן לה תוקף של פסק דין. עניינה של פסיקתא זו היה הסעד ההצהרתי שנתבקש במסגרת אותה תביעה, ובגדרה של הפסיקתא נמנו הפעולות שעל המבקש ייאסר לבצע. ביום 30.5.10 ניתן תוקף של פסק דין משלים ל"הסכם פשרה משלים" עליו חתמו הצדדים ואשר התייחס לסעד הכספי שהתבקש בתביעת המשיבות נגד המבקש. בהסכם זה נקבע, כי המבקש ישלם למשיבה 1 סכום כסף מסויים כפיצוי. נקבע, כי חלק מסכום זה ישולם על ידי המבקש באופן מיידי, וכי יתרת הסכום תשולם על ידי המבקש אם הוא יפר את ההוראות שנקבעו בפסק הדין מיום 18.4.10 שבו, כאמור, נמנו הפעולות שייאסר על המבקש לבצען. ביום 9.10.11 הגישו המשיבות תביעה נוספת נגד המבקש, בבית משפט השלום בירושלים (תא"ק 14191-10-11), ובה נטען על ידן להפרת ההסכמים ופסקי הדין הנ"ל מצידו של המבקש. הליך זה והליכים נוספים הקשורים אליו, עודם מתנהלים.

ביום 28.11.12 הגיש המבקש את התובענה שבכותרת, בגדרה הוא עתר לכך שבית המשפט יצהיר על בטלותם של פסקי הדין מיום 18.4.10 ומיום 30.5.10 שבמסגרתם ניתן תוקף להסכמות אליהן הגיעו הצדדים. טענת המבקש בתמצית הייתה, כי הוא לא היה מיוצג באותו הליך על ידי עורך דין, וכי הוא הוּלַך שולל על ידי באת כוח המשיבות להסכים לפשרה. זאת, על אף שלטענתו, במסגרת פעילותו הוא כלל לא פעל בניגוד לחוק לשכת עורכי הדין, התשכ"א-1961 ולא הסיג את גבול מקצוע עריכת הדין. המבקש טען, כי עומדת לו עילה לביטול ההסכמים, וזאת בשל פגמים שנפלו בכריתתם.

המשיבות טענו מצידן, כי המבקש הודיע במפורש במהלך הדיון שהתקיים לפני כב' השופט מינץ כי הוא אינו רוצה להיות מיוצג, ועל רקע זה בית המשפט היה זהיר מאוד, בדק עם המבקש אם הוא אכן מסכים לפשרה, וקיבל את אישורו לכך. המשיבות הכחישו כי הפעילו לחץ כלשהו על המבקש להסכים לפשרה, והן גם העלו שורה של טענות מקדמיות.

במסגרת התיק שבכותרת התקיימו לפניי שתי ישיבות קדם משפט שבהן נכח המבקש יחד עם בא כוחו, עו"ד קובי בני. בסיום ישיבת קדם המשפט שהתקיימה ביום 10.12.13 – שבה נכח, כאמור, המבקש בעצמו – נקבע התיק לשמיעת ראיות ולסיכומים ביום 1.5.14 בשעה 10.30.

ביום 19.3.14 הוגשה לתיק בית המשפט "הודעה על הפסקת ייצוג ובקשה לשחרור מייצוג" החתומה על ידי באי כוחו של המבקש, עו"ד דוד דניאל ועו"ד קובי בני. במסגרת הודעה זו נמסר, כי לנוכח חילוקי דעות שהתגלעו בין המבקש לבין באי כוחו, הודיע להם המבקש על הפסקת ייצוגם אותו בתיק זה. עוד נמסר, כי המבקש מצוי בכל פרטי התיק, ובכלל זה הוא עודכן באשר למועד ישיבת ההוכחות (שנקבעה, כאמור, ליום 1.5.14) והוא מודע לקיומה. באי כוח המבקש ביקשו כי בית המשפט ישחררם מייצוג המבקש.

בהחלטתי מאותו היום ביקשתי את באי כוח המבקש להעביר לידי המבקש את ההודעה שהגישו, וביקשתי לקבל את התייחסותו בתוך 7 ימים. אלא שלא הוגש דבר מטעם המבקש.