ה"פ 53075-06-15 התאחדות חברות לביטוח חיים בע"מ נ' מדינת ישראל – משרד האוצר,הממונה על שוק ההון ביטוח וחסכון - פסקדין

1.בפני בקשה להורות על סילוקה של התובענה על הסף, מחמת חוסר סמכותו העניינית של בית המשפט להיזקק להליך.

ההליך:

2.המשיבה (להלן גם: ההתאחדות) הגישה ביום 24.6.15 תובענה בדרך של המרצת פתיחה (להלן: התובענה) כנגד הממונה על שוק ההון, ביטוח וחיסכון (להלן: הממונה) ובה עתרה כי בית המשפט יצהיר ויקבע כי אין ולא היה בעצם התקשרותם של הגופים המוסדיים בהסכמים שכוללים תגמול הנגזר מדמי הניהול, משום הפרה של חובה כלשהי על ידי הגופים המוסדיים, לרבות לעניין סעיף 3 לחוק הפיקוח על שרותים פיננסיים (קופות גמל), תשס"ה-2005 (להלן: חוק קופות הגמל), וכן ליתן כל סעד אחר או נוסף כפי שיראה לבית המשפט.

בכל הקשור לנושא ההוצאות, התבקש בית המשפט לחייב את הממונה בתשלום הוצאותיה, אם תתנגד למבוקש בתובענה.

3.לטענת ההתאחדות, התובענה הוגשה לאחר שהממונה הוציאה נייר עמדה שכותרתו "עמדת ממונה: תשלום גוף מוסדי לבעל רישיון" מיום 18.1.15 (להלן: נייר העמדה) אשר מפנה לכך כי בהוראות דין שונות נקבע שלגופים המוסדיים ולבעלי רישיון ישנן חובות נאמנות כלפי הלקוחות, כך לפי סעיף 3 לחוק קופות הגמל, בנוסף כי בהתאם לסעיף 15 לחוק הפיקוח על שירותים פנסיוניים (ייעוץ, שיווק ומערכת סליקה פנסיוניים), תשס"ה-2005 (להלן: חוק הייעוץ והשיווק), על בעל רישיון לפעול לטובת הלקוחות ומבלי שיעדיף את ענייניו האישיים "...למעט העדפה של מוצר פנסיוני שלסוכן פנסיוני זיקה אליו".

בהמשך צוין כי לאור פניות שהופנו לאגף שוק ההון, ביטוח וחיסכון נבחנו מספר חוזים של גופים מוסדיים עם בעלי רישיון, ונמצא כי גופים מוסדיים נוהגים לשלם דמי עמילות שנגזרת מדמי הניהול ובאופן שככל שדמי הניהול שישלם הלקוח יהיו גבוהים יותר דמי העמילות שישולמו לבעל הרישיון יהיו אף הם גבוהים יותר.

בהתאם לעמדת הממונה, תשלום דמי עמילות באופן האמור, יש בו לעודד בעלי רישיון להציע ללקוחות מוצרים בדמי ניהול גבוהים יותר ועל כן הוא פסול ואינו עולה בקנה אחד עם חובת נאמנות שמוטלת הן על הגופים המוסדיים והן על בעלי הרישיונות, וכי "הגופים המוסדיים ובעלי הרישיון מחוייבים לדאוג לטובת לקוחותיהם ולא להעדיף כל עניין אחר, לרבות רווחיהם האישיים, על פני טובתם".

4.לשיטת ההתאחדות, נייר העמדה הפרשני לקה בשורה של פגמים מינהליים אשר הביאו לפרשנות השגויה, וכי לא בכדי הפיצה הממונה נייר עמדה נוסף מיום 30.3.15 שכותרתו "עמדת ממונה: תשלום גוף מוסדי לבעל רישיון – הבהרה" (להלן: נייר ההבהרה). בנייר ההבהרה מתייחסת הממונה לנייר העמדה בציינה כי לאור האמור בו "...ברי כי על הגופים המוסדיים וסוכני הביטוח הפנסיוני לפעול באופן מידי לשם תיקון החוזים שמסדירים את תשלום דמי העמילות באופן שעולה בקנה אחד עם הוראות הדין, ומובן שלא ניתן לחתום על הסכמים חדשים באופן שמנוגד להוראות האמורות". בהמשך הבהירה הממונה כי תשלום דמי עמילות אשר יש בו משום העדפה מובנית של האינטרס האישי של בעל הרישיון מול אינטרס הלקוח, ומשום הפרת החובות המוטלות על החברה המנהלת והגוף המוסדי. עם זאת הוסיפה הממונה כי אין באמור כדי לשנות מהעמדה, כי חברה מנהלת של גוף מוסדי רשאית לקבוע דמי ניהול דיפרנציאליים עד לגובה התקרה המירבית הקבועה בדין.

5.כך גם הוסף כי בנסיבות ובהתחשב בפרקטיקה הקיימת והצורך בשינוי מהקיים "...אציין כי אין בכוונתי להפעיל את סמכויות האכיפה הנתונות לי בכל הקשור לפעולת הגופים המוסדיים וסוכני הביטוח הפנסיוני ביחס ללקוחות שצורפו לגופים המוסדיים לפני פרסום העמדה ואף בתקופה הסמוכה שלאחריה לפי מערך החוזים שהיה קיים במועד פרסומה".

לעניין אחרון זה מהראוי להפנות גם למכתבה של עו"ד אפרת פרוקצ'יה מהלשכה המשפטית במשרד האוצר, מכתב שאף הוא מיום 30.3.15 ובהמשך לתכתובת מול ב"כ ההתאחדות, בו צוין כי העמדה אינה מסדירה את האופן שבו יש לבצע תשלום דמי עמילות, אך מתריעה בפני הגופים המוסדיים וסוכני הביטוח הפנסיוני "...כי העמדה, שלפיה הפרקטיקה שנבחרה על ידם אינה עולה בקנה אחד עם הוראות הדין ... משכך, ברי כי על הגופים המוסדיים ועל סוכני הביטוח הפנסיוני לפעול ליישום האמור בה באופן מידי" (להלן: מכתב מלווה ההבהרה).

6.ההתאחדות מפנה לפרקטיקה הנוהגת, לפיה התגמול לו זכאי הסוכן הפנסיוני העוסק בשיווק פנסיוני, תלוי באופן כזה או אחר בדמי הניהול ששולמו וישולמו לגופים המוסדיים בגין המוצר הפנסיוני ששיווק. מנגד, אשר צוין בנייר העמדה משמעותו כי חברות מסחריות וציבוריות נדרשות לפעול כמוסדות ללא כוונת רווח ובניגוד לפסיקת בית המשפט העליון.

בהתייחס לפגמים המינהליים הדגישה ההתאחדות כי התובענה אינה עוסקת בפגמים אלו "...אלא בשאלת צידקתה של עמדתה הפרשנית החדשה והמפתיעה של הממונה, שהיא בכל הכבוד, שגויה".