ה"פ 51830-12-16 הרמן נ' אוניברסיטת בר אילן - פסקדין

לפני בקשה לצירוף מסמכים להמרצת פתיחה.

1. המבקשת הגישה המרצת פתיחה נגד המשיבה, אוניברסיטת בר-אילן (להלן: האוניברסיטה או המשיבה). במוקד המרצת הפתיחה מחלוקת על אודות האופן בו יש לציין את מהות לימודיה בתעודת התואר האקדמי שקיבלה, והמסמכים הנלווים לה. לאחר שסיימה את חובותיה האקדמיים בתוכנית בה למדה, הוענקה לה דיפלומה ואישור זכאות לתואר, בהם צוין שסיימה לימודיה לקראת תואר ראשון B.A. רב תחומי במדעי החברה, ולא צוין כי למדה במגמת חברה וכלכלה, כפי שאכן עשתה, לדבריה. השמטה זו פוגעת בה, לטענתה, מבחינת תנאי השכר במקום עבודתה. לכן, במסגרת המרצת הפתיחה, המבקשת עותרת שבית המשפט יצהיר שסיימה לימודיה לתואר ראשון B.A.. רב תחומי במדעי החברה במגמת חברה וכלכלה; שיורה לאוניברסיטה לציין עובדה זו בדיפלומה, באישור תעודת הזכאות לתואר ובגיליון תכנית הלימודים, ועוד נדרש שינוי של סיווג הקורס במבוא לסטטיסטיקה שעברה.

התקיים דיון מקדמי בהמרצת הפתיחה, ובעקבותיו הגישה המבקשת את הבקשה הנוכחית לצירוף המסמכים.

2. המבקשת מצביעה על כך שפנתה למועצה להשכלה גבוהה (להלן: המל"ג או המועצה) כדי לקבל את עמדתה בנוגע לציון שם המגמה על גבי אישור הזכאות לתואר, ועל גיליון תכנית הלימודים/גיליון הציונים. מהלשכה המשפטית של המל"ג נמסר במכתב תשובה כי "בהתאם למדיניות המועצה להשכלה גבוהה, מוסד אינו רשאי לציין את שם המסלול/מגמה על תעודת הבוגר. מדיניות זו תקפה גם ביחס למגמת חברה וכלכלה של התכנית הרב תחומית בה למדה מרשתך. בתוך כך, אציין כי אין מניעה לציין את המגמה על גבי מסמך נלווה כמו גיליון ציונים, גיליון תכנית הלימודים או ספח המצורף לתעודת התואר". המבקשת עותרת לצרף את פנייתה ואת התשובה שקיבלה להמרצת הפתיחה.

המשיבה מציינת כי התשובה של המל"ג מבססת את טענתה שהיא מנועה מלציין את שם המסלול/מגמה על גבי תעודת הבוגר. ואשר לציון המגמה על מסמכים נלווים, תנאי הוא כי אכן התקיימה מגמה כאמור, ושהבוגר למד בה. משלא התקיימה מגמה שכזו והבוגר לא למד בה, ודאי שלא ניתן לציין כך על גביהם. המבקשת לא למדה במסלול התמחות, אלא למדה חטיבות שונות, אגב לימודיה לתואר. אלה מצוינות כהלכה על גבי המסמכים הנלווים, ואין בסיס להתערבות בית המשפט בשיקול הדעת האקדמי בנושא זה. לשיטת המשיבה, כדי שתובא לפני בית המשפט התמונה המלאה, ניתן יהיה לצרף את מכתב המל"ג, אך על הדבר להיעשות בדרך של הגשת תעודת עובד ציבור, על פי פקודת הראיות, כך שנותן התעודה יעמוד לחקירה במהלך הדיון, והמשיבה תוכל להגיש תצהיר נוסף מטעמה. לכן היא מתנגדת להגשה במתכונת המוצעת על ידי המבקשת.

3. לאחר שבחנתי הדברים אני נעתר לבקשה ומורה על צירוף המסמכים כמבוקש (בכפוף להגשת תצהיר משלים קצר). המבקשת עצמה פנתה למל"ג וקיבלה תשובה מהמועצה. היא תוכל להגיש את התכתובת על בסיס תצהיר משלים מצידה, והדבר קביל מבחינת דיני הראיות, משום שהתכתובת נעשתה בידיעתה ובשמה. כשם שתכתובות שונות מוגשות מעשה יום יום לבתי המשפט על בסיס תצהירים של אחד הצדדים להן, ניתן, מבחינת דיני הראיות, לקבל את התכתובת מושא הבקשה על ידי הגשת תצהיר משלים מטעם המבקשת.

אינני סבור כי יש מקום להורות למל"ג לערוך תעודת עובד ציבור ולזמן את אחד מעובדיו לחקירה על תצהירו. המל"ג אינו צד להמרצת הפתיחה. כעניין שבמדיניות שיפוטית יש להיזהר מפני זימון נושאי תפקיד ברשויות ציבוריות כעדים לסכסוכים מסוג זה (ראו ע"א 4810/15 מדינת ישראל נ' י.ח.מ. השקעות ונכסים בע"מ (פורסם במאגים; 2015)). כפי שציין כב' השופט זילברטל באותה הפרשה "לסכסוכים רבים יש היבטים הקשורים, כך או אחרת, בפעילות שלטונית, ו'אצבע קלה על ההדק' בכל הקשור לזימון עובדי ציבור לצורך קבלת פרטים ובירור עמדות, עלולה לשבש את תפקודן הסדיר של הרשויות" (שם, בפסקה ב' לפסק דינו). שוו בנפשכם כי יהיה על היועצים המשפטיים של המל"ג או על בעלי הסמכות במועצה להתייצב באולמות בתי המשפט, בכל סכסוך משפטי סביב הכתוב והלא כתוב בתעודות הבוגרים של בוגרי המוסדות להשכלה גבוהה למאות אלפיהם, ולהיחקר על תעודות עובד ציבור שערכו. יש לעמוד על המשמר מפני חזון זה, ויש להורות על זימון נושאי התפקיד במל"ג כשזימון זה מתחייב והכרחי.

המקרה שלפני אינו משקף הכרח בזימון שכזה. במקרים רבים תשובות הרשויות המינהליות יכולות להידמות לתורת הנסתר, אך לא התשובה שנתקבלה כאן. זו ברורה וחדה למדי. היא מבחינה באופן ברור בין גבולות (אי) האפשר בתעודת הבוגר לבין קשת האפשרויות במסמכים הנלווים, שהיא רחבה הרבה יותר. היא ממקדת את המחלוקת בין הצדדים אפוא ביחס ליכולת לשנות את הכיתוב במסמכים הנלווים לתעודת הבוגר. אלא שלשם ליבון מחלוקת זו אין צורך בהתייצבות נציג המועצה להשכלה גבוהה. המשיבה טוענת כי מבחינה עובדתית לא ניתן להיעתר לבקשת המבקשת, נוכח מהות הלימודים שלמדה, ונוכח טענתה כי הסוגיה מצויה בליבת שיקול דעתה האקדמי. זימון נציג המל"ג כעד לא ישפוך אור על מחלוקת זו שנוגעת למערכת היחסים שבין המבקשת למשיבה. עמדת האוניברסיטה לגבי מחלוקת זו כבר מצוינת בתצהיר בתגובתה. ככל שהמשיבה מעוניינת בקבלת הבהרות מהמל"ג, תוכל לפנות בפניה כתובה מצידה ולצרף את התשובה שתקבל בהמשך, אך נראה כי אין בכך טעם נוכח העמדה הברורה שהוצגה מטעם המועצה, ונוכח היכולת לברר את מתכונת הלימודים של המבקשת ואת שיקול הדעת של האוניברסיטה בהתאם לנתונים שהשליטה בהם מצויה בידי המשיבה.

4. על רקע זה, אני נעתר לבקשה; המבקשת תגיש תצהיר משלים קצר ביותר אליו תצרף את הפניה שפנתה למל"ג ואת התשובה שקיבלה, עד למועד הדיון הקבוע בהמרצת הפתיחה.

כאמור, אינני סבור שיש צורך בהגשת תצהיר משלים מטעם המשיבה. טענותיה העובדתיות מכוסות כבר בתצהיר הקיים שהגישה, וטענותיה המשפטיות יוכלו להיטען בסיכומים שיוגשו לאחר שלב החקירות של המצהירים על תצהיריהם. ככל שהמשיבה מעוניינת בכל זאת להגיש תצהיר משלים, היא תוכל להגיש בקשה מתאימה בנושא.

הבקשה מתקבלת אפוא. שאלת ההוצאות תילקח בחשבון בסוף ההליך.

ניתנה היום, ד' כסלו תשע"ח, 22 נובמבר 2017, בהעדר הצדדים.