ה"פ 51791-10-13 - פסקדין

1. עניינה של החלטה זו נוגע לבקשת המשיבה להעברת התובענה שהגישו המבקשים נגדה למסלול תביעה בסדר דין רגיל, זאת בשל כך שאינה ראויה להתברר באופן בו הוגשה ועל מנת לשמור על זכויותיה הדיוניות. ההחלטה ניתנת בהמשך להחלטה מפורטת שניתנה על ידי עוד ביום 10.5.15 בסדרת טענות מקדמיות שהגישה המשיבה. באותה החלטה הוזמנה ב"כ המבקשים להגיב לטענת ב"כ המשיבה הנוגע לשאלת אופן ניהול ההליך, טענה שהועלתה על ידי המשיבה עוד בכתב תשובתה להמרצת הפתיחה.

2. רקע הבקשה הינו המרצת פתיחה אשר הוגשה על ידי המבקשים - בעלי הדירות בבניין המצוי בחלקה הדרומי של גבעת שמואל, כנגד המשיבה, חברת יסודות יניב בע"מ, אשר בנתה את הבניין. במסגרתה של התובענה העיקרית מבקשים הדיירים הצהרה לפיה מאחר שייעודו של הבניין לא שונה מדיור מוגן לייעוד של מגורים, לא עמדה החברה בהתחייבויותיה אשר נקבעו בהסכמי הפשרה שנחתמו בין הצדדים ובין חברת הניהול של הבניין, במהלך השנים 2007-2009 (הסכמים הכוללים הן את הסכם הפשרה והן את ההסכם משנת 2007 המצורף אליו כנספח א'). כמו כן, מבקשים הדיירים אכיפתו של הסכם הפשרה האמור באמצעות מינוי שמאי מוסכם אשר יבצע הערכות שווי לדירותיהם ויקבע את סכום הפיצויים שחבה להם המשיבה בגין אי עמידתה בהתחייבותה לשינוי יעוד הבניין.

3. תמצית טיעוני המשיבה היא, כי המדובר בתביעה כספית במסווה של תביעה לסעד הצהרתי, שעילתה הטעיה בזדון ו/או רשלנות ו/או עשיית עושר ו/או הפרת חובות חקוקות (כנטען בסעיף 23 להמרצת הפתיחה) שאינה מן התביעות שניתן לבררן במסגרת זו. כן טוענת המשיבה כי המדובר במחלוקות עובדתיות מורכבות הנובעות הן בשל חוסר ההומוגניות בין המבקשים, 96 במספר (בינתיים נתבקשה מחיקת התביעה כנגד חלקם וכיום מדובר בכ-75 מבקשים), אשר טענות ההגנה המועלות על ידה נכונות לחלק מהם ואינה רלוונטית בהכרח לאחרים, אינה מאפשרת בירורן באמצעות תצהיר בודד אלא מחייבות בירור עובדתי פרטני ביחס למספר לא מבוטל של קבוצות משנה של מבקשים. כן טוענת המשיבה כי המדובר בטענות הנוגעות להטעיה, מרמה וחוסר תום לב שהועלו על ידי המבקשים ושמלכתחילה אין מקומם בהמרצת פתיחה. לבסוף טוענת המשיבה כי לא ניתן יהיה במסגרת הדיונית של המרצת פתיחה לברר באופן ממצה טענת הגנה מרכזית של המשיבה, לפיה עשתה כמיטב יכולתה לשינוי יעוד הבנין בדיוק כפי שהתחייבה לעשות. בנסיבות אלה טוענת המשיבה, מדובר בטענות הגנה המצריכות הצגת תשתית עובדתית מקיפה ורחבה, המציגה התפתחות אירועים ואשר נמשכה על פני שנים רבות ואינה ניתנת להצגה מלאה ללא שורת עדים ואנשי מקצוע, שהיו מעורבים בפעילות הנוגעת לשינוי היעוד.

4.תגובת המבקשים נתקבלה ובה טוענים הם, כי המדובר במחלוקת שאיננה מסובכת עובדתית, ועיקרה בשאלה המשפטית ביחס למשמעות ההסכם או פרשנותו. לטענת המבקשים, המשיבה לא הוכיחה כי תקופח בניהול ההליך בדרך בה הוגש, וכי המדובר בתביעה לסעד הצהרתי גרידא המתאימה לאופן בו הוגשה. המבקשים מטעימים כי אינם תובעים זכויותיהם מכח הסכם הרכישה אלא טוענים לאכיפת הסכם פשרה, ועל כן אין להשיב את הדיון בשאלת הזכאות לאור הסכמי הרכישה ההיסטוריים כפי שמנסה המשיבה לעשות. המדובר בהליך לאכיפת הסכם פשרה שבו מבוקש מינוי שמאי לקביעת הנזק בהעדר שינוי יעוד הקרקע, בעוד שהמשיבה טוענת שמילאה התחייבויותיה ואין מקום למינוי השמאי. מחלוקת זו מתאימה לבירור בהליך המרצת פתיחה, זאת על אף ריבוי המבקשים ואין לקשור בין הסכם הפשרה המקנה זכויות כספיות חוזיות לבין סטטוס הזכויות הקנייניות של המבקשים בדירות.

5. תשובת המשיבה נתקבלה ובה חוזרת היא למעשה על טיעוניה. המבקשים לא טמנו ידם בצלחת ואף הם הגישו תשובה לתגובה שאף בה לא היתה תרומה ממשית נוספת מעבר לטיעונים שהושמעו קודם לכן.

6. אחר עיון בטיעוני הצדדים מצאתי כי יש יסוד לטענות המשיבה, ואכן אין מקום לניהול התובענה במסגרת בה הוגשה, אלא במסגרת תובענה אזרחית רגילה. דומה כי אף המבקשים אינם עומדים עוד באופן מובהק על ניהול התביעה במסגרת המרצת פתיחה (ס' 25 להודעת המבקשים מיום 15.6.15).

7. אין צורך לומר כי תכליתו של הליך המרצת הפתיחה היא מתן סעד מהיר ויעיל ופתרון לעניינים שאינם בעלי מורכבות מבחינה עובדתית. ברור שלא כל מחלוקת עובדתית שוללת הצדקה לניהול הליך בדרך המרצת פתיחה, אלא רק כזו המורכבת, שמצריכה שמיעת עדויות מורכבות או רבות, ואינה מתאימה למסגרת המוגבלת המאפיינת הליך זה, של דיון מקוצר ותמציתי יחסית. אין גם מחלוקת שעצם שאלה פרשנית של חוזה לכשעצמה, מקומה אכן יכול להידון בהמרצת פתיחה. מכל מקום, השיקול המנחה הינו שיקול פרגמטי של מהירות ויעילות הדיון, בעניין שעובדותיו מתבררות היטב מתוך התצהירים של הצדדים.

8. עיון בכתבי הטענות של הצדדים ותגובותיהם מלמד לכאורה, כי ספק רב אם המדובר בשאלה ממוקדת או במחלוקת הנוגעת לשאלת הפרשנות בלבד, אלא במכלול עובדתי ונסיבתי שאינו זהה בהכרח לכל המבקשים, שחלקם אף ניהלו הליכים רבים קודמים נגד המשיבה וטענו טענותיהם בעניין דנן ויתכן כי עומדת כנגדם טענת השתק שיפוטי, כמו גם הנזק שנגרם לכל אחד מהם. גם העובדה כי המדובר בין היתר בטענות הטעיה בזדון, רשלנות, עשית עושר שלא במשפט והפרת חובות חקוקות (ס' 23 להמרצת הפתיחה) מלמדת כי אין מקומן במסגרת המרצת פתיחה. כידוע ההלכה היא שטענות מסוג זה אינן ראויות להתברר בדרך של המרצת פתיחה, וזאת על מנת שלא לפגוע באפשרות הנתבע להוכיח את טיב מעשיו נוכח הסד הדיוני שנכפה עליו. נראה איפוא כי המדובר בבירור משפטי מורכב של שמיעת ראיות, ודיון בשאלות העובדתיות והמשפטיות הנובעות מכך.

זאת ועוד, בין יתר הסעדים מתבקש אף מינוי שמאי שיקבע את סכום הפיצויים שבו תחוייב המשיבה כלפי כל אחד מהמבקשים (סעד ב'). נראה איפוא שיש יסוד לטענה בדבר היותה של התביעה כספית למעשה, שאין לבררה במסגרת זו.