ה"פ 50925-03-15 - פסקדין

בקשת המשיבה למחיקת כותרת התובענה והעברתה לפסי הליך משפטי רגיל, זאת נוכח הטענה לפיה מעורר תיק זה מחלוקות רחבות יריעה, סבוכות ומורכבות, שלא ניתן לבררן במסגרת המרצת פתיחה. בעקבות תגובת המבקשים, נתבקשה תשובת המשיבה לגופה של התובענה, קודם מתן החלטה וזו אכן התקבלה לתיק.

רקע הבקשה הינו תובענה למתן סדרת סעדים הצהרתיים שעניינם חיובי המבקשים על ידי המשיבה בגין מקרקעין באיזור התעשיה קריית נורדאו בנתניה. לעניין זה טוענת המבקשת כי לא היה מקום לחיובה בגין שימוש לצרכי מסחר וביחוד לחייבה בסכום העולה על המותר, כי המשיבה נהגה באפליה כלפיה לעומת חוכרי נכסים אחרים, כי גבתה דמי שימוש עודפים, סירבה לדון בהשגה שהוגשה על ידי החוכר על בסיס חוות דעת שמאית, ובכלל זה באשר לשווי הקרקע וגודל השטחים, ועל כן מתבקש מתן צו למשיבה לדון עפ"י ההנחיות שמפרטים המבקשים בתובענתם, וכן מתבקש חישוב שונה לפי ערכי קרקע הנטענים בתובענה.

תמצית תשובת המשיבה היא כי המדובר בשאלה שאינה משפטית גרידא, אלא מדובר בשאלה פרשנית עקרונית, המעוררת מחלוקות עובדתיות רחבות יריעה ומורכבות שבין המבקשת למשיבה, ואשר יש בהן כדי להשליך על חוכרים רבים נוספים בחטיבת הקרקע כולה, החוסים תחת המערכת החוזית מושא ההליך דנא. מדובר אף בשאלה בעלת השלכות כלכליות משמעותיות וכבדות משקל, ומחלוקת סבוכה ומורכבת הנוגעת בין היתר לאומד דעת הצדדים בקשר לחוזים השונים שנחתמו ברבות השנים ולמסמכים רבים האופפים את חתימת החוזים.

לצורך ליבון הסוגיות העומדות לדיון בתיק זה, מודיעה המשיבה כי יהיה צורך בהעדת עדים רבים שלאיתורם היא פועלת, אשר יוכלו לשפוך אור על אומד דעת הצדדים, ושניתן יהיה להגיש באמצעותם את המסמכים השונים ולייחס לתוכנם את הפרשנות הנכונה.

המבקשת הגישה תשובתה לבקשה ובה עותרת לדחייתה. בתשובתה קובלת היא על אי הגשת התשובה להמרצה עצמה (עניין שנפתר בהחלטתי מיום 6.6.15 שבעקבותיה אכן הוגשה תשובת המשיבה לגופם של דברים). עוד טוענת היא כי המשיבה התעלמה מסדרת סעדים מבוקשת בתובענה וכי עצם התייחסותה של המשיבה לחוזים בכתב מוכיחה שאין מקום לבקשתה. לבסוף טוענת היא כי אין פירוט והוכחה בדבר מחלוקת עובדתיות ובשמות העדים שידרשו על ידה ותוכן עדותם, מודה כי יתכן ולא יאותרו כולם ולא פירטה מה עשתה לצורך כך. מדובר על כן לטענתה בטענה מופרכת.

אחר עיון בטיעוני הצדדים ובתצהיר שצורף על ידי המשיבה לאחר מתן החלטתי, נחה דעתי כי יש להיעתר למבוקש.

אין צורך לומר כי תכליתו של הליך המרצת הפתיחה היא מתן סעד מהיר ויעיל ופתרון לעניינים שאינם בעלי מורכבות מבחינה עובדתית. ברור שלא כל מחלוקת עובדתית שוללת הצדקה לניהול הליך בדרך המרצת פתיחה, אלא רק כזו המורכבת, שמצריכה שמיעת עדויות מורכבות או רבות, ואינה מתאימה למסגרת המוגבלת המאפיינת הליך זה, של דיון מקוצר ותמציתי יחסית. כמובן שעצם שאלה פרשנית של חוזה לכשעצמה, מקומה אכן יכול עקרונית להידון בהמרצת פתיחה.

השיקול המנחה הינו שיקול פרגמטי של מהירות ויעילות הדיון בעניין שעובדותיו מתבררות היטב מתוך התצהירים של הצדדים.

עיון בכתבי הטענות ונספחיהם מלמד לכאורה כי אין המדובר בשאלה ממוקדת או במחלוקת הנוגעת לשאלת הפרשנות בלבד, אלא במערך יחסים רב שנים בין הצדדים, הבא לידי ביטוי בין היתר במגעים ותכתובות רבים ובעיקר מצריך, כך נראה לכאורה, בירור משפטי מורכב של שמיעת ראיות, יתכן אף מינוי מומחים וחקירתם, ודיון בשאלות שמאיות הנובעות מטיעוני הצדדים.

בנסיבות אלה אין מקום לדון בתובענה בדרך בה הוגשה ואני מורה איפוא על העברתה לפסי תביעה רגילים.

הוצאות ההליך – בהתאם לתוצאות.

המזכירות מתבקשת להעביר איפוא את התיק לפסי תביעה רגילה ולהביא לפני סגן הנשיא כב' השופט א' שילה, לקביעת התיק לפני המותב שידון בו.

ניתנה היום, י"ט חשוון תשע"ו, 01 נובמבר 2015, בהעדר הצדדים.