ה"פ 50914-05-16 לעובד גרופ בע"מ ואח' נ' כדורי שיווק ביצים בע"מ

לפניי בקשה לעיון חוזר בהחלטתי מיום 24.5.2016, שבה דחיתי בקשה להורות, במעמד צד אחד, או כסעד זמני, על המצאת מסמכים ועל הארכת המועד להגיש התנגדות לביצוע שטר.

את בקשתו לעיון חוזר מבססים המבקשים על שני אדנים: האחד – לשיטתו, בקשת ביצוע שטר כמוה כתביעה בסדר דין מקוצר; האחר – לשיטתו, הכירה הפסיקה בזכות לגילוי מסמכים בטרם הגשת בקשת רשות להתגונן.

לאחר ששבתי ועיינתי בבקשה ובבקשה לעיון חוזר, נחה דעתי כי אין לשנות מהחלטתי הקודמת. אלה טעמיי לכך.

ראשית, הטענה כאילו בקשה לביצוע שטר כמוה כתביעה בסדר דין מקוצר – היא שגויה על פניה. סעיף 81א (א) לחוק ההוצאה לפועל, תשכ"ז – 1967 (להלן: "חוק ההוצל"פ") קובע כי:

"שטר חליפין, שטר חוב ושיק כמשמעותם בפקודת השטרות (בחוק זה - שטר) ניתנים לביצוע כמו פסק דין של בית משפט."

רוצה לומר – בשלב הראשוני, של הגשת הבקשה לביצוע – דין הבקשה לביצוע שטר כדין בקשה לביצוע פסק דין (וראו לעניין זה גם סעיף 81א (ב) לחוק ההוצאה לפועל).

סעיף 81א (ג) לחוק ההוצל"פ קובע:

"החייב רשאי להגיש התנגדות לביצוע הבקשה, שתהא נתמכת בתצהיר ובו יפורטו העובדות ונימוקי ההתנגדות, ומשהוגשה ההתנגדות יעכב רשם ההוצאה לפועל את הביצוע ויעביר את הענין לבית המשפט; לענין הדיון בבית המשפט רואים את ההתנגדות כבקשת רשות להתגונן בדיון מקוצר לפי תקנות סדר הדין."

כלומר – רק לאחר הגשתה ההתנגדות עובר ההליך לבית המשפט, ורק מאותו מועד – ולעניין הדיון בבית המשפט – רואים את ההתנגדות כבקשת רשות להתגונן בדיון מקוצר: כך, ולא "רואים את הבקשה לביצוע שטר כתביעה בסדר דין מקוצר". כלומר – הטענה כאילו יש להחיל מיניה וביה את אמות המידה של תביעה בסדר דין מקוצר עוד בטרם הגשת התנגדות – אין בה ממש.

מן האמור בסעיף 81א (ג) לחוק ההוצל"פ אנו למדים גם, שבשלב זה, בטרם הוגשה התנגדות, טרם הועבר ההליך לבית המשפט, ועל כן – הסמכות ליתן הוראות דיוניות הנוגעות אליו אינה מצויה בידי בית המשפט כלל, אלא בידי רשם ההוצאה לפועל.

אולם גם אילו סברתי כי יש מקום לראות את הבקשה לביצוע שטר כתביעה בסדר דין מקוצר עוד בטרם הגשת התנגדות (וכאמור – להשקפתי, לא זה המצב המשפטי הנכון), גם אז – אין באסמכתא שהציגו המבקשים כדי להועיל להם.