צחור - צדק,חופש,חינוך ורווחה בירושלים (ע"ר) ואח' נ' ארגון נכי צה"ל ואח'

עניינה של החלטה זו בסמכותו העניינית של בית המשפט לדון בתובענה.

1. המבקשת 1 היא עמותה ששמה לעצמה, בין היתר, לפעול לקידום עקרונות של שוויון וצדק חברתי. המבקשות 2 ו-3 הן אלמנות צה"ל ששכלו את בעליהן במלחמת יום הכיפורים. המשיב 1 הוא ארגון נכי צה"ל אשר מפעיל מספר בתי לוחם ברחבי הארץ (ארגון נכי צה"ל או הארגון). המשיב 2 הוא משרד הביטחון (משרד הביטחון).

    

2. המבקשות 3-2 פנו לארגון נכי צה"ל, למעשה לבית הלוחם בירושלים, בבקשה לאפשר להן להצטרף לפעילות במקום. הפנייה נעשתה לאחר שכל אחת מהן פרשה ממקום עבודתה ובמועד שבו מלאו לה למעלה מ-65 שנים. פנייתן לא נענתה בחיוב. ארגון נכי צה"ל הסביר כי התכלית העיקרית שלו ושל בתי הלוחם שהוא מפעיל היא לקדם את שיקומם של נכי צה"ל, וכי אף שבאורח חריג הוא מתיר רישום אלמנות צה"ל עד גיל 65 הרי שמגבלת הגיל כאמור נגזרת מאילוצי מקום פנוי בבית הלוחם, והיא נועדה אף לשרת תפיסה שיקומית במתן סיוע סמוך לאחר אירוע השכול ולא שנים רבות לאחר מכן.

    

3. על רקע האמור הגישו המבקשות תובענה, על דרך של המרצת פתיחה. בתובענה עתרו לפסק דין הצהרתי לפיו אלמנות צה"ל אשר גילן 65 ומעלה זכאיות להתקבל לחברות בבית הלוחם בירושלים. כן התבקש בית המשפט להורות למשרד הביטחון להורות לארגון נכי צה"ל לאפשר לאלמנות צה"ל מעל גיל 65 ליהנות משירותי בית הלוחם או להתנות את תקצוב הארגון על ידי משרד הביטחון במתן אפשרות כאמור.

    

4. ארגון נכי צה"ל ומשרד הביטחון עתרו שניהם לסילוק התובענה על הסף מחמת חוסר סמכות עניינית. המבקשות השיבו לבקשה.

    

5. ביום 17.12.17 התקיים דיון מקדמי בתובענה. בית המשפט עמד על הקושי המתעורר במישור הסמכות. במנותק מהאמור, ומתוך ניסיון להביא לפתרון מעשי, הסכימו הצדדים כי עניינן של המבקשות 3-2 יובא לפני ועדת חריגים של ארגון נכי צה"ל. המבקשות הודיעו כי ככל שבעקבות האמור לא יעלה בידי הצדדים להגיע לפתרון, תושאר שאלת הסמכות לשיקול דעת בית המשפט (ע' 2, ש' 20-19).