ה"פ 4932-06-13 לוי נ' מדינת ישראל-רשות המסים

הרקע

1.עניינה של התובענה, אשר הוגשה ביום 3.6.13 בדרך של המרצת פתיחה, בקשה לפסק דין הצהרתי לפיו מנוע המשיב מלנקוט בהליכי גביה נגד המבקשת ו/או רכושה , לשם גביית חוב מס של בעלה, מר יעקב לוי (להלן – הבעל).

כמו כן, התבקש בית המשפט להורות על ביטול והסרת צווי העיקול שהוטלו בשנת 2006 על בית המגורים של המבקשת בהר אדר (להלן – הבית) ועל המיטלטלין שבבית.

עוד מבוקש היתר לפיצול סעדים, לצורך הגשת תובענה כספית נגד המשיב, הן לפיצויים בשל הנזקים הממוניים והלא ממוניים שנגרמו למבקשת עקב מעשי המשיב בהפעלת הליכי הגביה, והן להשבת החזרי מס שאושרו למבקשת אך קוזזו, לטענתה, שלא כדין על ידי המשיב כנגד חוב המס של הבעל (נספח 39 לכתב התביעה).

2.על פי כתב התביעה, לבעל הוצאה שומה לפי מיטב השפיטה ביום 13.7.00 (נספח 12 לכתב התביעה) (להלן – השומה) בשל חוב מס בסכום של כ - 1,600,000 ₪ (נכון ליום הגשת התביעה), אשר מקורו ברווח הון שצמח בשנת המס 1996 מפירוק שיתוף בחברת מוסך ינוע בע"מ (להלן – מוסך ינוע) , אשר בה היה הבעל שותף בשיעור של 50% עם מר משה סיידה, ואשר במסגרת הסכם פירוק השיתוף שנחתם בשנת 1995 קיבל הבעל דיבידנדים שרווח ההון אשר צמח מהם הוא נשוא החוב של הבעל בהתאם לשומה.

לטענת המבקשת, מסירות היסטוריות ובאופן פורמאלי בלבד, נרשמה בעת הקמת החברה, בשנת 1964, מניה אחת במוסך ינוע על שם כל אחת מנשות השותפים, דהיינו המבקשת ורעייתו של משה סיידה, אך למניות אלה לא נלוו זכויות הצבעה או ניהול כלשהן.

לטענתה, אין לה כל קשר או מעורבות בחוב המס האמור, והמשיב מעולם לא טען כי השומה הינה שומה משותפת לבעל ולמבקשת.

3.המבקשת מציינת כי לפי הידוע לה חוב המס של הבעל עומד במחלוקת רבת שנים, התלויה ועומדת בערכאות, והמבקשת עצמה לא הייתה צד להליכים אלה ולא היה לה כל קשר או מעורבות בהם.

לטענתה, עמדת המשיב המפורשת והחד משמעית במסגרת ההליכים שבינו לבין הבעל (עמ"ה 469/00 בבית המשפט המחוזי בירושלים ) – ערעור על השומה שהגיש הבעל נגד המשיב (להלן – ערעור השומה) - הייתה, כי החייב במס הוא הבעל ולא המבקשת.