ה"פ 48464-01-14 לוי נ' איילון בלו ליסינג בע"מ ואח'

לפניי תובענה שהוגשה על דרך של המרצת פתיחה, שבה עותר המבקש, אביעד לוי, להצהיר כי רכב מדגם מזדה 6, מספר רישוי 92-594-65 (להלן: "הרכב") הוא בבעלותו של המבקש, ולא בבעלות המשיבות 1 ו-2 או מי מהן (להלן ביחד: "איילון").

לצד הסעד ההצהרתי, התבקש בית המשפט להורות למשיבים כולם לפעול לרישום הבעלות ברכב על שמו, וכן לשנות את ההערה המייחדת את השימוש ברכב למטרות חכירה או שכירות בלבד.

עובדות המקרה:

על עובדות המקרה ביסודן, אין מחלוקת בין הצדדים, ואלה הן:

• בכל הזמנים הרלוונטיים לעסקה שבמחלוקת, היה התובע בעליו של עסק למסחר במכוניות משומשות.

• ביום 22.3.2011 נערכה עסקת מכר בין המשיבה 1, איילון בלו ליסינג בע"מ, לבין המבקש. העסקה כללה כמה לכי רכב, לרבות הרכב נושא הליך זה.

• במסגרת העסקה, שועבד הרכב לטובת המשיבה 2, איילון חברה לביטוח בע"מ, עד לתשלום מלוא התמורה החוזית עבור הרכב. המשיבות 1 ו-2 מצויות שתיהן בשליטת איילון אחזקות בע"מ.

• ביום 19.1.2012 חתמה המשיבה 1 על "טופס בקשה להסרת שעבוד" וכן טופס ייפוי כוח של תאגיד, שמכוחם רשאי היה המבקש להסיר את השעבוד על הרכב.

על יסוד אלה, עותר המבקש, כאמור, לסעד הצהרתי שיקבע כי הוא הבעלים הנכון של הרכב, וכן מבקש לשנות את הרישום בסעיף "תנאים והגבלות" ברישיון הרכב כך שיעודו של הרכב כרכב מושכר או מוחכר בלבד יימחק וזאת על פי האמור בנוהל 1/2008 "רישום וביטול רכב כרכב החכר (ליסינג)".

יובהר, כי המשיבה 3, מדינת ישראל, הצהירה כי אין לה עניין בתוצאות ההליך ותכבד כל החלטה שיפוטית שתינתן בו. אשר על כן, היא לא השתתפה בהליך אך היא הגישה את תמצית הרישום של הרכב ולפיו הבעלות בו עודנה בידי המשיבה 1 אך הרכב נקי ממשכון.