ה"פ 48144-02-15 - פסקדין

התובענה שבפני היא למתן סעד הצהרתי בדבר זכויותיה של המבקשת 1 בנכס שהוריה , המבקשת 2 ובעלה המנוח (להלן-"המנוח"), רשומים כבעלי הזכויות בו אצל המשיבה, החברה המשכנת, נוכח רכישת הנכס ע"י ההורים בנאמנות עבור המבקשת 1. המבקשת 1 ביקשה שיינתן צו המורה למשיבה ולמנהל האזרחי באיו"ש לרשום אותה כבעלת הזכויות בנכס.

המשיבה סרבה לרשום את הזכויות בנכס ע"ש המבקשת 1 שעה שהמנוח והמבקשת 2 רשומים אצלה כבעלי זכויות מזה מעל עשור שנים ומשלא הוצג צו ירושה או צו קיום צוואה ע"י המבקשות כבקשתה מהן , על מנת להבטיח את העברת הזכויות כדין וללא פגיעה או טענה של צד ג' כלשהו כלפיה בגינה.

כנגד זאת טענו המבקשות כי עסקינן בנכס שנרכש בנאמנות בחיי המנוח ואינו בכלל נכסי העיזבון . לפיכך אין למשיבה זכות לסרב לפנייתה ודין התובענה להתקבל.

בהתאם להחלטתי מיום 7.6.15 הגישו המבקשות הודעה ביום 20.6.15 לפיה הוגשה בקשה לרשם העיזבונות לצו קיום צוואה אך עדיין לא ניתן הצו (סעיף 1 להודעה). לאור ההודעה ובהיעדר צו ירושה או צו קיום צוואה , הוריתי בהחלטה מיום 20.6.15 לאפוטרופוס הכללי להודיע אם הוא מבקש להצטרף להליך כמשיב פורמלי.

בהודעה מיום 20.7.15 הודיע ב"כ היועמ"ש במשרד האפוטרופוס הכללי כי הבקשה לצו קיום צוואה הועברה ע"י הרשמת לענייני ירושה בת"ע 50367/03/12 לבית משפט לענייני משפחה בגין פגם בצוואה. עם זאת, לבקשתה של המבקשת 2 בתובענה שבפני, נמחקה הבקשה לצו קיום צוואה בהחלטה של כב' השופט ד' טפרברג מיום 30.1.13 . בנסבות אלו הודיע ב"כ היועמ"ש כי יש לצרף את יורשי המנוח להליך וככל שייעשה כן, אין הוא מבקש להצטרף כמשיב בתובענה. על כך הגיבו המבקשות וחזרו וטענו כי הנכס נרכש בנאמנות כאמור ולפיכך אין לצרף בעלי דין נוספים להליך.

דיון והכרעה:

סעיף 24 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 (להלן-"התקנות") מסמיך את בית המשפט מיוזמתו הוא או על פי בקשת אחד מבעלי הדין, לצרף בעל דין שנוכחותו דרושה על מנת לפסוק בשלמות וביעילות בפלוגתא שבמחלוקת . על כך מצינו בע"א 671/88 בנדה נ' שצ'רנסקי [פורסם בנבו] 16.12.90 בעניין צירוף יורשים להליך מיוזמת בית משפט ובהפניה שם (פסקה 4 לפסק הדין) לספרו של ד"ר י' זוסמן ,סדרי הדין האזרחי, עמ' 174: "בהתאם לתקנה 24 רשאי בית המשפט לצוות לא רק 'על מחיקת שמו של בעל דין שצורף שלא כהלכה כתובע או כנתבע, אלא גם 'על הוספת שמו של אדם שהיה צריך לצרפו כתובע או כנתבע', ולאחר מכן יגש לבירור התביעה, כשכל בעלי הדין הדרושים לשם כך עומדים לפניו".

בתובענה שבפני , עסקינן בנכס הרשום אצל המשיבה ע"ש המנוח והמבקשת 2 ובמסגרת התובענה יש לברר ולהכריע בשאלת רכישת הנכס בנאמנות עבור המבקשת 1 , מה שעשוי להשליך על זכותם של יורשי המנוח בעיזבון , בהוצאת הנכס מנכסי העיזבון. בירור התביעה ומתן הסעד שהתבקש ללא צירוף יורשי המנוח אינה על פי המסגרת הנורמטיבית הרלוונטית בחוק הירושה, תשכ"ח-1965 . מה גם שעשוי להיות שלא יהיה בניהול התובענה במתכונתה כדי להעביר את המחלוקת מן העולם משלא ניתנה ליורשים ההזדמנות לטעון בנדון בטרם תוכרע שאלת מעמדו של הנכס ורכישתו בנאמנות לכאורה.

'קיצור דרך' ,באי הוצאת צו ירושה או צו קיום צוואה, מביא אכן כטענת המבקשות להארכת בירור התובענה אף שהדבר היה נמנע ככל שלא היתה מוגשת הבקשה למחיקת ההליך בתיק בתיק העיזבונות עליה הודיע דווקא האפוטרופוס הכללי בתגובתו (נספח לתגובת היועמ"ש) ומבלי שניתן ללמוד מבקשת המחיקה, על מה ולמה הוגשה.