ה"פ 48135-05-13 בלום ואח' נ' עיריית רחובות - אגף תכנון ובניה

תובענה למתן צו לביטול החלטת עירית רחובות לסגירת דרך הכניסה מרחי בן ציון פוגל שבשטח שיפוט עירית רחובות למשק המבקשים מס' 11 במושב גיבתון, מתן הוראות לפתיחת החסימה שנעשתה והכרה בזכויות הדרך שלהם (להלן: "המבקשים", "העיריה", "המשק" ו"הדרך" בהתאמה).

רקע

1. המבקש 1 הינו חוקר חקלאי ויזם בתחום החקלאות ובעל הזכויות במשק כ"בן ממשיך" להוריו אשר הפעילו את המשק בתחום החקלאות מאז הקמתו. המבקשת 2 הינה רעייתו, וביחד מקיימים הם במשק פעילות מחקרית בתחום הגידול ההידרופוני, תוך שהמשק משמש עורף לוגיסטי לחוות המבקשים ברמת הנגב.

2. במקורו היו למשק שתי כניסות: האחת מחזית רח' בן ישראל שבתוך מושב גיבתון והשניה –מרח' בן ציון פוגל – היא הדרך נושא המחלוקת. עפ"י תיאור המבקשים – הכניסה מהמושב הינה כניסה צרה ומוגבלת ואילו הדרך שבמחלוקת הינה כניסה משקית ראשית ברוחב של כ – 12 מ' למעבר כלי רכב, משאיות וכלים גדולים. דרך זו נסללה ונבנתה על ידי אביו המנוח של המבקש 1 עוד בשנת 1949.

3. לטענת המבקשים קיבלה הדרך והכניסה אישור סטטוטורי מהועדה המקומית לתכנון ובניה שורקות עוד בשנת 1995 (נספח כג' לתובענה – היתר בניה ונספח כג1 – תכנית בניה מאושרת ע"י הועדה לתו"ב שורקות מיום 28.7.94).

בחודש אפריל 2011, חסמה עירית רחובות את דרך הכניסה, תוך בניית סורגים ועמודי מחסום, יציקות בטון וסלילת אבני שפה. כל פניות המבקש לעיריה סורבו והדרך נותרה סגורה. לאחר שאף פניית המבקש למשרד מבקר המדינה לא הועילה והמבקר מצא כי אין יסוד להתערבותו (מכתביו מיום 12.11.12 ו-14.2.13), הוגשה תובענה זו.

4.להשלמת התמונה יוער, כי התובענה הוגשה במקורה לבית משפט השלום ברחובות, ואולם היא הועברה לטיפול ערכאה זו בהעדר סמכות עניינית עפ"י החלטת כב' השופטת מירב כפיר מיום 1.12.14, זאת לאחר שאף בקשת המבקשים למתן סעד זמני שהוגשה על ידם קודם ההעברה סורבה בהחלטת כב' השופטת יעל טויסטר ישראלי מיום 27.6.13.

5. בדיון שנערך לפני ביום 25.2.15 הסכימו הצדדים כי הואיל והמדובר במחלוקת משפטית גרידא ניתן להסתפק בהגשת סיכומיהם בשאלות המשפטיות לצורך מתן פסק דין. כך אכן נעשה, סיכומי הצדדים הונחו עתה לפני ובהתאם ניתן פסק דין זה.

תמצית טענות הצדדים

6. טענות המבקשים

א. אפליה - לגרסת המבקשים, משפנו הם לעיריה נענו כי פעולותיה אינן מכוונות באופן אישי כנגדם, אלא העיריה פועלת כנגד כלל המשקים במושב גיבתון, זאת מכח הוראות התב"ע התקפה בר/266. בפועל לא עשתה כן העיריה ופעלה אך כנגד משק המבקשים, וזאת למרות שקיימים בגיבתון כ – 10 משקים הגובלים ומקופים בכבישי רחובות, מתוכם שלושה ברח' בן ציון פוגל. לטענתם רק הכניסה למשקם נחסמה וזאת בשל היותם מהפעילים למנוע סיפוח המושב גיבתון לרחובות.

ב. טענת סיכון ומפגע - המבקשים טוענים כי אין יסוד לטענת העיריה לפיה קיימת עילה בטיחותית מבחינה תעבורתית , בכניסה ויציאה כלי רכב למשק וממנו, שכן כלי הרכב נעים תמיד כשחזיתם ומבט הנהג פונים לכביש .

ג. המעמד הסטטוטורי של דרך הכניסה למשק - דרך הכניסה שנסגרה תקפה מאז שנת 1949 וכן עפ"י היתר בניה מחודש מתאריך 1.8.95 (נספח כג לתובענת המבקשים). מאידך בהוראות המעבר שבתקנון תב"ע בר 266 נקבע כי עד למימוש התכנית יותרו בתחום התכנית שימוש לתכליות חקלאיות שהיו מותרות ערב אישור התכנית. לטענת המבקשים, לא הביאה העיריה באופן חוקי את תכנית סגירת הדרך המחברת בין שני אזורי הסמכות (שורקות ורחובות) לדיון בועדות המקומית והמחוזית לתו"ב כחוק, ולא קיבלה אישור לסגור את הדרך כחוק.

עוד טוענים המבקשים, כי משקם נמצא בשטח השיפוט של המועצה האזורית ברנר, כשהועדה המקומית היחידה המוסמכת לבחון תוקף חוקיות דרכים בשטח מושב גיבתון היא שורקות. לטענתם זכות הדרך הוכרה בשנת 1994 על ידי הועדה המקומית שורקות על אף התנגדות עירית רחובות (נספחים יג', יד', טו' ו-טז' לתובענה). במצב דברים זה, אין לעיריה כל סמכות חוקית להתקין מחסום באופן שמונע שימוש בדרך חוקית המשמשת לפעילות המשק, וזאת לאחר שאיפשרה את השימוש בדרך משך 16 שנה.

המבקשים מפנים להוראות סעיף 22 לתב"ע התקפה (בר/266), לפיהן נקבע כי לא תתאפשר גישה ישירה למגרשים מרחוב בן ציון פוגל, נוסח המלמד לטענתם על כך, כי המדובר במגרשים לבניה שפוצלו ממשק העזר, היינו לכלל הציבור ולאורחים, תושבי העיר רחובות ומזדמנים, ולא לבעלי משקי העזר בהם ממשיכים לעסוק בפעילות חקלאית. לעניין זה טוענים הם כי הוראות סעיף 24.9 מבחינות בין "מגרשים" למשקי העזר הותיקים, זאת בנושא הסדרת החניה. מכאן למדים הם, כי איסור הנגישות למגרשים אינו איסור נגישות למשקי עזר בהם תותר המשך פעילות חקלאית שנעשתה ערב אישור התב"ע החדשה ועל כן ובכלל זה – גם הכנסת חומרי עזר בכלי רכב יעודיים לתוך משק העזר בדרכים שבהם הוכנסו והוצאו אותם חומרים בטרם שונתה התב"ע.

עוד טוענים המבקשים כי בתכנית קיימות הוראות מעבר מהן לומדים הם שעד שלא יפוצלו משקי העזר ימשיכו להתקיים הוראות מעבר שבסעיף 18 לתכנית, לפיו יותרו שימושים ותכליות לחקלאות שהיו מותרים ערב אישורה של התכנית, ובכלל זה שימוש בדרך חקלאית.

ד. זיקת הנאה - לטענת המבקשים נוצרה זיקת הנאה במקרקעין מכח שימוש רב שנים, זאת עפ"י הוראות סעיף 94 לחוק המקרקעין תשכ"ט-1969 (להלן: חוק המקרקעין). באשר לטענת העיריה כי לא ניתן לרכוש זיקת הנאה במקרקעי ציבור טוענים הם, כי המדובר במקרקעי קק"ל שהיא חברה פרטית הרשומה בלונדון ולחלופין לא מבוקשת זיקת הנאה אלא הסרת המחסום המצוי בסמוך למקרקעין ומתן אפשרות מעבר בשער ישירות לכביש הפתוח לכלל הציבור. בעניין זה מטעימים המבקשים בכתב התשובה לסיכומי העיריה, כי אין המדובר בזיקת הנאה במקרקעין של העיריה, אלא בזכות לחבור לכביש שהוא ממילא ציבורי ופתוח לתובעים ככלל הציבור.

ה. תום לב – לטענת המבקשים מפרה העיריה את חובת תום הלב המחייבת אותה בפעולותיה הן מכח המשפט הפרטי והן בתחום הציבורי. כן מדובר בפגיעה לא מידתית בזכויות חוקתיות לפי חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו וחוק יסוד: חופש העיסוק.