ה"פ 48029-12-13 י.ע. דן סנטר ב.ב. שותפות מוגבלת ואח' נ' עלרונט דן בע"מ - פסקדין

  השופטת רות לבהר שרון 1.בפני בקשה שהוגשה בדרך של המרצת פתיחה על ידי המבקשים - י.ע. דן סנטר ב.ב. שותפות מוגבלת ומר יהודה עמאר (להלן: "השותפות" ו-"עמאר" או ביחד: "המבקשים"), לחייב את המשיבה, עלרונט דן בע"מ (להלן: "עלרונט" או "המשיבה"), למסור למבקשים מכתב החרגה מותנה מאת בנק איגוד לישראל (להלן: "מכתב ההחרגה") באופן שיאפשר להם להשלים את העסקה כמפורט בהמשך. העובדות וטענות הצדדים 2.המקרקעין נשוא התובענה ידועים כחלקה 133 בגוש 6196 בצומת הרחובות ז'בוטינסקי ובן גוריון בבני ברק, וידועים כפרוייקט "מרכז דן" כשעליהם ניתן לבנות מרכז מסחרי ומגדל משרדים (להלן: "המקרקעין").בשנת 2005 נרכשו חלקים מהמקרקעין ע"י השותפות מכונס נכסים במסגרת הליכי פש"ר, כשבשנת 2007 השלימה השותפות את רכישת המקרקעין.באותה שנה (2007) רכשה עלרונט מהשותפות 2/3 מהזכויות במקרקעין, תמורת סך של 30,000,000 $ ארה"ב, ששולמו לשותפות עם חתימת הסכם הרכישה (להלן: "ההסכם"). ההסכם התייחס להשלמת בניית הפרוייקט, ובמסגרתו שיעבדו עלרונט והשותפות את המקרקעין לטובת בנק איגוד שהעמיד לעלרונט חלק מהמימון לרכישת חלקה במקרקעין. 3.לאור העובדה שמאז 2009 עמד הפרוייקט בחוסר מעש והתגלעו מחלוקות קוטביות בין הצדדים, מתוך הכרה שכוונתם לשתף פעולה בבניית הפרוייקט יחדיו נקלעה למבוי סתום, ניהלו הצדדים מו"מ שמטרתו להביא לפירוק השיתוף בפרוייקט, ושהביא ביום 11.4.13 לחתימת זיכרון הדברים (להלן: "זיכרון הדברים"). 4.פירושו ויישומו של זיכרון הדברים הוא לב המחלוקת בתיק זה. אין חולק שהכוונה בחתימת הצדדים על זיכרון הדברים הייתה לפרק את השיתוף ביניהם, כאשר הוסכם בין הצדדים שקיימות שלוש אופציות אפשרויות לפירוק: א.האופציה הראשונה ניתנה לשותפות לייחד לעצמה את המרכז המסחרי, כאשר עלרונט תקבל את המגדל.ב.על פי האופציה השנייה נקבע כי ככל שהשותפות לא תקיים את התנאים ליישום האופציה הראשונה - לעלרונט האופציה לייחד לעצמה את הזכויות במרכז המסחרי, ולהותיר את המגדל בבעלות משותפת לה ולשותפות. ג.לפי האופציה השלישית - ככל ששתי האופציות הראשונות לא תתממשנה - המקרקעין יוצאו למכירה במלואם באמצעות עו"ד חן (להלן: "הנאמן"). 5.בהתאם לסעיף 2.2 לזיכרון הדברים, נקבעו ארבעה תנאים מצטברים שעל השותפות לעמוד בהם בתוך 60 יום ממועד החתימה, על מנת לממש את האופציה שניתנה להם בחלופה הראשונה, כדלקמן:א.מסירת הודעת מימוש בכתב (סעיף 2.2.1 לזיכרון הדברים) - הודעה כאמור נמסרה במועד.ב.תשלום איזון בסך 3,000,000 ₪ בתוספת מע"מ (סעיף 2.2.2 לזיכרון הדברים) - התשלום (למעט המע"מ) בוצע במועד.ג.תשלום חובות מס על ידי השותפות שמנעו את העברת הזכויות במקרקעין או העמדת ערבות לרשות המסים (סעיף 2.2.3 לזיכרון הדברים) - החובות סולקו במועד. ד.המצאת כל המסמכים הדרושים לשם רישום הזכויות במקרקעין (2/3) על שם עלרונט בתוך 60 יום (סעיף 2.2.4 לזיכרון הדברים) - בעניין זה, היו ונותרו בין הצדדים ובאי כוחם חילוקי דעות אשר (הגם שאינם מצריכים הכרעה בתיק זה) עוד נדרש אליהם בקצרה בהמשך הדברים. 6.אין חולק כי המבקשים ביקשו לממש את האופציה הראשונה והודיעו על כך למשיבה. לטענתם, הם השלימו את כל הדרישות בהתאם לסעיף 2.2 להסכם, והמשיבה הכשילה את האפשרות שלהם לממש את האופציה בכך שסירבה להמציא להם מכתב החרגה מותנה לבנק איגוד, שיאפשר להם לממן את העסקה, לבטל את השעבוד על החלק שיוחד להם בהתאם לזיכרון הדברים, ולממש את האופציה שניתנה להם.  7.שני הצדדים נסמכים על זיכרון הדברים ומפנים לסעיף 3 לזיכרון הדברים, אשר קובע בפסקה השנייה שבו כדלקמן:  "הודיעה השותפות על רצונה לממש את החלוקה הראשונה ועמדה בכל התנאים המנויים בסעיפים 2.2 ו-2.3 לעיל במצטבר, במלואם ובמועדם, מוסכם בזה כי החל ממועד התקיים אחרון התנאים כאמור, עלרונט בלעדית תחשב "בעלי המגדל" ויוקנו ויוקצו לה באופן ייחודי מלוא זכויות הבעלות, החזקה והשימוש הבלעדיים במגדל, ואלו השותפות תחשב בלעדית "בעלי המרכז המסחרי" ויוקו ויוקצו לה מלוא זכויות הבעלות, החזקה והשימוש הבלעדיים במרכז המסחרי, כהגדרתם לעיל (לעיל ולהלן: "החלוקה הראשונה"). בכפוף לקיום מוקדם של התנאים המצוינים בסעיף 2.2 לעיל במצטבר, במלואם ובמדויק ע"י השותפות ועמאר, תמסור עלרונט לשותפות מכתב החרגה מבנק איגוד, המחריג את חלקה של השותפות במקרקעין מהשעבוד הרשום לטובת בנק איגוד בתוך 14 ימים מהמועד שבו תמציא השותפות לעלרונט רשימת תנאים מאת הבנק שיעניק לשותפות ליווי בנקאי אשר אחד מהם הנו מכתב החרגה מותנה, בצירוף אישור מאת השותפות ועמאר כי אין מניעה לקיומם של כל יתר התנאים האמורים, למעט מכתב ההחרגה המותנה המבוקש כאמור" (הדגשות שלי - ר.ל.ש).  מכאן ברור שקיימים תנאים שונים להשלמת העסקה במקרה והמבקשים השלימו את כל הדרישות המנויות הן בסעיף 2.2 והן בסעיף 2.3, ותנאים שונים למצב בו השלימו רק את התנאים המופיעים בסעיף 2.2.  8.לטענת המבקשים, לאור העובדה שאין חולק שהם קיימו את כל התנאים שבסעיף 2.2 כמפורט לעיל, חייבת הייתה המשיבה להמציא להם את מכתב ההחרגה המותנה אשר יאפשר להם לממן את התחייבותם בהתאם לזיכרון הדברים, ומרגע שלא עשתה כן, חיבלה במתכוון ובחוסר תום לב באפשרות של המבקשים לממש את האופציה הראשונה שניתנה להם.  9.מנגד, טוענת המשיבה כי המבקשים מתעלמים מהסיפא של סעיף 3, כאשר לטענתם, התנאי לקבלת מכתב החרגה מותנה בהתקיימות התנאים הקבועים בסעיף 2.2, נקבע במפורש על ידי הצדדים. התנאי הוא כי המבקשים ימציאו "רשימת תנאים מאת הבנק שיעניק לשותפות ליווי בנקאי...". נראה, כי מלשון זיכרון הדברים עולה כי הוסכם כי כדי לקבל את מכתב ההחרגה, על המבקשים להוכיח קיומו של ליווי בנקאי, וזאת מעבר לקיום התנאים המפורטים בסעיף 2.2. לזיכרון הדברים. 10.בתשובה לטענת המשיבה שנסמכת על הסיפא לסעיף 3 לזיכרון הדברים, טוענים המבקשים כי טענה זו מלמדת על חוסר תום ליבה של המשיבה, שהרי לא יעלה על הדעת שכוונת הצדדים הייתה לאלץ את המבקשים לקחת ליווי בנקאי כתנאי לקבלת מכתב החרגה, שהרי מרגע שהם משלמים את התמורה שהתחייבו לשלם עבור מימוש האופציה הראשונה, אין כל חשיבות מהו מקור המימון, ולא יעלה על הדעת שהם לא יקבלו מכתב החרגה אם המקור הכספי אינו מליווי בנקאי, ולא יעלה על הדעת שזו הייתה כוונת הצדדים. 11.השאלה שבמחלוקת בפניי הינה פרשנות סעיף 3 לזיכרון הדברים בכל הנוגע לתנאים בהם זכאים המבקשים לקבל מכתב החרגה, והאם הוכח שכוונת הצדדים הייתה שהמבקשים רשאים להשתמש גם במימון פרטי, או שמא רק במימון ובליווי בנקאי.  12.סעיף 25(א) לחוק החוזים (חלק כללי), תשל"ג-1973, קובע כי "חוזה יפורש לפי אומד דעתם של הצדדים, כפי שהיא משתמעת מתוך החוזה, ובמידה שאינה משתמעת ממנו - מתוך הנסיבות". אומד דעת הצדדים משמעה כוונתם המשותפת של הצדדים, בעת כריתת ההסכם, והיא נלמדת מלשון החוזה, המהווה נקודת מוצא לפרשנותו ותוחמת את גבולותיו, ונסיבותיו [ג' שלו דיני חוזים - חלק הכללי (תשס"ה) בעמ' 414 - 417; ע"א 4628/93 מדינת ישראל נ' אפרופים שיכון וייזום (1991) בע"מ, פ"ד מט(2) 265 (1995); ע"א 2045/05 ארגון מגדלי הירקות אגודה חקלאית שיתופית בע"מ נ' מדינת ישראל (פורסם בנבו, 11.5.06.)]  וכך ציינה כב' השופטת דפנה ברק ארז בע"א 2232/12 הפטריארכיה הלטינית בירושלים נ' סמיר פארוואגי' (פורסם בנבו, 11.05.14): "...לשון החוזה היא התוחמת את גבולות הפרשנות של הטקסט החוזי ועל כן לא ניתן לייחס לחוזה פרשנות שאינה מתיישבת עם לשונו... מבחינה זו שמור ללשון החוזה מקום מרכזי וחשוב בתהליך הפרשני... וגבולות הפרשנות שהיא מציבה כרוכים ושלובים בשיטה החד-שלבית המשמשת אותנו לצורך פירוש החוזה, ולצורך איתור אומד הדעת הסובייקטיבי של הצדדים, כפי שהוא משתמע מתוך החוזה ומן הנסיבות החיצוניות האופפות אותו...".  13.ומן הכלל אל הפרט; הצדדים הסכימו תחילה להסתמך אך ורק על המסמכים שצורפו לתצהירים מטעם הצדדים ללא חקירות וללא שמיעת העדים. בהתאם לכך דרשתי מהצדדים להגיש תקציר סיכומים ונקבע דיון להשלמת סיכומים בעל פה. לאחר ששמעתי את טיעוני הצדדים החלטתי כי נכון יהיה לקיים חקירות קצרות של שני העדים (מר יהודה עמאר מטעם המבקשים ומר אהוד ריגר מטעם המשיבה).  14.המבקש 2, יהודה עמאר, העיד בלהט כי כוונת הצדדים הייתה כי עם התמלא כל התנאים שבסעיף 2.2. לזיכרון הדברים - המבקשים יהיו זכאים לקבל את מכתב ההחרגה המותנה. הוא הסביר כי השעבוד המוטל על המקרקעין בשל הלוואה שקיבלה המשיבה עומד על סך 25,000,000 דולר, וללא קבלת מכתב החרגה מותנה לגבי השעבוד שרובץ על הנכס כולו - הם לא יוכלו לקבל שחרור מהשעבוד לגבי חלקם בנכס בהתאם להסכמה לפירוק השיתוף, ולא ניתן יהיה להשלים את פירוק השיתוף או לממן את התמורה שנקבעה. וכך העיד מבקש 2, יהודה עמאר, בהתייחס לתנאים לקבלת מכתב ההחרגה ושאלת הליווי הבנקאי:  "לשאלת בית המשפט מדוע לא חשבו שלא לאבחן בין ליווי פרטי לבין ליווי בנקאי בסיפא של הסעיף, אני משיב, העניין בכלל לא אחז בזה. העניין היה שאני הייתי צריך לקבל ליווי או הלוואה לטובת העסק. פרויקט שמזמין ליווי הוא פרויקט שהולכים להקים אותו במלואו. לשאלת בית המשפט אם היום יש לי ליווי בנקאי, אני משיב שלא. אנחנו 7 שנים שותפים בפרויקט ואין ליווי בנקאי... נתפסים פה למילים 'ליווי בנקאי' וזה לכל פרויקט נכון וצודק.....אני רוצה לשים דגש על כך, כי בפרויקטים אחרים זה אולי נכון שיש הבדל משמעותי, אך לא כך בפרויקט הזה......מכתב החרגה הוא לא לטובת ליווי כמו שאמר עו"ד זמיר, ואני בפעם הראשונה מבין את הדרישה, ואני שמח על כך כי זה אכן היה אבסורד. מכתב החרגה נדרש לי כיכולת לממן, ואמור גם כן לשחרר אותי, היות וכרגע אנו נפרדים, מהחובות הרובצות על הנכס בבנק איגוד.... הדרישה הייתה למכתב החרגה שמחריג אותי מהמחויבות שלי לשעבוד הזה... כשהוא אומר שהם מחויבים למסור לי מכתב החרגה רק עם קבלת ליווי, זה אומר שאני חייב לעמוד בהסכם, לתת להם 16 מ' ₪ לחשבונם ולא לבנק איגוד כי אין לי קשר לבנק איגוד, והדבר היחיד שקושר אותי לבנק איגוד הוא מכתב ההחרגה". בהתייחס לשאלה האם נוהל משא ומתן לגבי התנאים לקבלת מכתב ההחרגה, השיב מבקש 2 כי הדבר עלה בטיוטה שהועברה אליהם מהמשיבה, וכי הוא וב"כ העבירו בתגובה את הטיוטה המצורפת בנספח 16 להמרצת הפתיחה (עמ' 11 לפרוטוקול הדיון מיום 04.09.14), תוך שאישר בסופו של דבר כי "מה שחתמנו עליו זה מה שהוסכם". מבקש 2 גם אישר כי לאחר שהתפשרו על התנאים השונים, ועל כך שכדי לקבל את מכתב ההחרגה די בקיום התנאים שבסעיף 2.2 לזיכרון הדברים - לא הייתה עוד דרישה לקיום התנאים שבסעיף 2.3, שכללו בין היתר דרישה לקבלת ערבות ביצוע.  15.אקדים ואציין כבר עתה, כי גם מעדותו של מבקש 2 עולה בבירור כי השאלה מה הם התנאים לקבלת מכתב ההחרגה, ובכלל זאת שאלת הליווי הבנקאי, לא נעלמה מעיני הצדדים, והייתה במפורש חלק מהמו"מ, כאשר בסופו של דבר הסכימו הצדדים להתפשר, באופן שגם ללא מתן הערבויות כנדרש בסעיף 2.3 - ניתן יהיה לקבל את מכתב ההחרגה, ובלבד שבמקרה כזה יוכח קיומו של ליווי בנקאי שמעיד על ביטחון פיננסי.  16.מנגד, העד אהוד ריגר מטעם המשיבה, הסביר כי מהטיוטה של זיכרון הדברים, שצורפה כנספח 16 להמרצת הפתיחה, ניתן ללמוד על הנוסח המקורי של הפיסקה השנייה לסעיף 3 לזיכרון הדברים, שלא כלל את התנאי של ליווי בנקאי, בה בשעה שהנוסח הסופי של הסעיף כלל במפורש תנאי זה. משכך, לטענת המשיבה, לא יכולה להיות מחלוקת כי הצדדים הסכימו במפורש על תנאי זה, ולא ניתן לטעון כי כוונתם הייתה אחרת.  בעדותו העיד בהתייחס לחובת המשיבה ליתן את מכתב ההחרגה והתנאים לכך כדלקמן:  "... הצענו כי ניתן התחייבות מוחלטת לתת מכתב החרגה ברגע שיהודה עמאר יבצע את סעיפים 2.2 ו-2.3, זה הנוסח שהצענו בטיוטות שנשלחו ובנוסף הנושא נדון באופן מקיף בפגישות.... עורכי הדין של עמאר ביקשו לקבל מכתב החרגה באופן לא מותנה ברגע שהם יבצעו את מטלות סעיף 2.2. אנחנו לא הסכמנו לכך. הפשרה שהגענו אליה, היא נסכים בתנאים מסוימים להוציא מכתב החרגה גם לפני ביצוע מלא של סעיף 2.3... הסכמנו לוותר על הדרישה מוחלטת למילוי תנאי סעיף 2.3 ובלבד שהשותפות ומר עמאר יראו לנו בצורה מאוד משכנעת שקבענו את דרכה בסעיף כי יש מקור בנקאי לכסף..." (עמ' 19 לפרוטוקול הדיון מיום 04.9.14).  בהמשך הבהיר דבריו וציין העד כי "לשאלת בית המשפט אמרתי קודם שקבלת מכתב ההחרגה אינו מותנה בהכרח בליווי בנקאי, ואני רוצה להבהיר. ללא מילוי תנאי סעיף 2.3 הוא מותנה בליווי בנקאי" (עמ' 22 לפרוטוקול הדיון מיום 04.9.14).  וכך קובע סעיף 2.3 לזיכרון הדברים:  "הודיעה השותפות על רצונה לממש את החלוקה הראשונה ועמדה עד המועד הקובע הראשון בכל התנאים המנויים בסעיף 2.2 לעיל, מתחייבת השותפות, עד המועד הקובע השני, לעמוד בתנאים הבאים:2.3.1 תשלום מהשותפות לעלרונט בגין חלקה (1/3) בהוצאות ההקמה והפיתוח של הפרוייקט (לרבות הוצאות המימון בגינן), בערכן ליו0 31.3.13 – בסך של 15,565,526 ₪...וכן תשלום 1/3 מיתרת החוב לאלהר...2.3.2 להבטחת ביצוע עבודות החובה במרכז המסחרי, תמסור השותפות לידי הנאמן, ערבות ביצוע בנקאית בסך האמור בנספח עלויות הביצוע... (להלן: "ערבות הביצוע")... ". 17.כפי שנפסק לא אחת יש לפרש חוזה על פי אומד דעתם של הצדדים כפי שהוא משתמע בראש ובראשונה מתוך לשון החוזה. במקרה זה אין חולק כי הצדדים היו מיוצגים ע"י עורכי דין מכובדים ומקצועיים משני הצדדים, לא מדובר במשא ומתן שהתנהל על רגל אחת או בזיכרון דברים שסוכם בחופזה, אלא במשא ומתן שנוהל במשך פרק זמן לא מבוטל, כאשר הוחלפו בין הצדדים טיוטות, והתנהל בין עורכי הדין דין ודברים ממושך , עד שהגיעו הצדדים בעזרת באי כוחם לנוסחו הסופי של זיכרון הדברים, שנפרס על פני 14 עמודים.  אם ללמוד מלשון ההסכמות כפי שהן עולות מלשון סעיף 3 במלואו בנוסחו הסופי בזיכרון הדברים, לא יכול להיות ספק שהוסכם כי ככל שעומדים בדרישות סעיף 2.2 - התנאי לקבלת מכתב החרגה הוא כי המשיבים יציגו אישור מהבנק המלווה בו "רשימת תנאים מאת הבנק שיעניק לשותפות ליווי בנקאי אשר אחד מהם הנו מכתב החרגה מותנה". זהו תנאי מוקדם לקבלת מכתב ההחרגה המותנה. לא נזכרת כל אפשרות של ליווי במימון פרטי, והדבר כלל לא עלה במשא ומתן בין הצדדים כאפשרות. 18.גם מעדויות הצדדים לא ניתן ללמוד על אומד דעת שונה מזה שבא לידי ביטוי בנוסחו הסופי של סעיף 3 לזיכרון הדברים. אמינים עלי דברי העד מטעם המשיבה, שהסביר כי המשיבה דרשה תחילה כי כתנאי לקבלת מכתב ההחרגה יקיימו המבקשים הן התנאים שבסעיף 2.2 והן את התנאים שבסעיף 2.3 לזיכרון הדברים (שכוללים תשלומים נוספים והעמדת ערבות), ואולם כפשרה, הסכימה המשיבה לוותר על קיום התנאים שבסעיף 2.3 לשם קבלת מכתב ההחרגה, אך זאת בתנאי שיוכח קיומו של ליווי בנקאי, כפי שצויין בסופו של דבר בסעיף 3 לזיכרון הדברים.דברים אלה מקבלים משנה תוקף לאור הנוסח הסופי של סעיף 3 בזיכרון הדברים, שהוא כאמור שונה לחלוטין מהטיוטה שבנספח 16. לא סביר בעיני שנערך "מחטף" כלשהו, ומבקש 2 אישר בעדותו שעורכי הדין ניהלו את המשא ומתן, ומדובר כאמור בעורכי דין מקצועיים ביותר שלא יעלה עלה דעת שלא הבחינו בשוני המהותי בין שני הנוסחים, או שנעלמה מעיניהם האפשרות שלא יושג ליווי בנקאי. גם מבקש 2 אישר כי שאלת התנאים לקבלת מכתב ההחרגה הייתה בלב המו"מ, ולמעשה גם מעדותו ניתן ללמוד על הפשרה שהושגה, כפי שהוסברה על ידי עד המשיבה.  19.משכך, וגם מרגע שאנו נדרשים לפירוש מילולי של סעיף 3 בשלמותו, הרי שלא ניתן לקבוע אלא שכוונת הצדדים הייתה בדיוק כפי שמצויין בנוסח הסופי, שקובע במפורש מתי ובאילו תנאים יינתן מכתב ההחרגה - התקיימות תנאי סעיף 2.2 וקבלת "רשימת תנאים מאת הבנק שיעניק לשותפות ליווי בנקאי אשר אחד מהם הנו מכתב החרגה מותנה".   סוף דבר  20.לאור כל האמור, השתכנעתי כי נוסחו הסופי של סעיף 3 היה תוצאה של פשרה לאחר ניהול מו"מ ממושך, לפיה לצורך קבלת מכתב ההחרגה, המשיבה ויתרה מצדה, על התקיימות תנאי סעיף 2.3 שמונה דרישות לתשלומים וערבויות נוספות, וזאת - בתנאי שיוכח קיומו של ליווי בנקאי, שמבטיח איתנות פיננסית.  ככל שהמבקשים ביקשו להשתמש במקורות מימון פרטיים ולא בנקאיים, היו צריכים לעגן זאת בזיכרון הדברים בצורה ברורה. משקיימת התייחסות מפורשת בהסכם לתנאים לקבלת מכתב ההחרגה, אין לביהמ"ש סמכות לקבוע בניגוד לאשר הוסכם במפורש בין הצדדים לאחר משא ומתן ממושך, כאשר הצדדים היו מיוצגים בדרך הטובה ביותר.  21.אין לשכוח שהולדתו של זיכרון הדברים נבעה מהמבוי הסתום אליו נקלעו הצדדים וחוסר האפשרות לקדם את הפרוייקט. שלוש האלטרנטיבות עליהן הסכימו הצדדים נקצבו במועדים כאשר האופציה הראשונה ניתנה כאמור למבקשים. משלא עמדו במועדים שנקצבו לצורך מימוש אופציה זו, עבר הכדור לשתי האופציות האחרות בהתאם ללשון ההסכם. יצויין כי הוצג מכתב מיום 11.12.13 של המשיבה בו הודיעה שהיא מוותרת על האופציה השנייה שניתנה לה, ומבקשת לפעול למכירת המקרקעין. 22.למעלה מהדרוש יצויין, כי כל נסיונותי להביא הצדדים להסדר כלשהו לא צלחו, כך גם הגישור בפני הנאמן, עו"ד חן, לא הניב פירות. יחד עם זאת, עדין אני סבורה, שנכון היו עושים הצדדים לו מצאו פתרון שיאפשר להם להשלים בדרך מוסכמת את ההפרדה ופירוק השיתוף. כל פתרון אחר שיביא למכירת הנכס לצד ג', עלול להסב לשני הצדדים נזקים כלכליים רבים בנסיבות העניין.   23.לאור כל האמור הבקשה נדחית.  הנני מחייבת את המבקשים לשלם למשיבה הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסך של 50,000 ₪ בתוספת מע"מ.  המזכירות תעביר עותק פסה"ד לב"כ הצדדים.  ניתן היום י"ג בטבת, תשע"ה (04.01.15), בהעדר הצדדים.      התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: