אלתר נ' רוטשילד ואח'

האם יש להצהיר שהלוואה שנתן המשיב 1 למבקש ולמשיב 2 בשנת 1998 נפרעה במלואה ולפיכך יש להורות על ביטול השעבודים שנרשמו לצורך הבטחת השבת ההלוואה?

א. רקע כללי

1.המבקש (להלן גם: דורון) והמשיב 2 (להלן גם: ישראל) הם אחים (להלן: האחים) שהיו להם עסקים משותפים. בשנת 1998 הם נקלעו לקשיים כלכליים והיו זקוקים לעזרה כספית.

2.המשיב 1 (להלן: משה) הסכים להלוות להם סך של כ– 600,000 דולר וביום 7.6.98 נחתם בין הצדדים הסכם הלוואה (להלן: ההסכם).

3.בהסכם נקבע שהאחים ייפרעו את ההלוואה בארבעה תשלומים חצי שנתיים נושאי ריבית כשהראשון יהיה ביום 1.1.01 והאחרון ביום 30.6.02. כמו כן נקבע בהסכם כי: "ההלוואה תיפרע ע"י הלווה, בדולרים של ארה"ב, בהעברה בנקאית לחשבון שיורה עליו המלווה בכתב, לרבות חשבון של המלווה בחו"ל".

4.להבטחת פירעון ההלוואה שיעבד דורון חווה בשטח של 25 דונם שהוא חכר ממנהל מקרקעי ישראל (להלן: החווה) והאחים שיעבדו גם מניות של חברה שהיתה בשליטתם ושהיתה בעלים של מקרקעין בנען ואף המקרקעין שועבדו.

5.ביום 27.2.00 חתמו הצדדים על מסמך שבו הם מאשרים כי מתוך סכום ההלוואה הכולל שעמד על 575,000 דולר שמשה העביר לאחים, נפרע ביום 3.8.99 סך של 69,228 דולר שהועבר לרו"ח צבי פורת. לטענת דורון, לאחר הפירעון לרו"ח פורת, נותר לאחים לפרוע סך של 505,772 דולר.

6.משה העביר לאחים את סכום ההלוואה ובסמוך לאחר מכן, החלו הצדדים לפעול במשותף בפרויקט בקובה שבו לכל אחד משני האחים שליש מהשותפות ולמשה שליש (להלן: הפרויקט). לטענת דורון, האחים הסכימו לשתף את משה כשותף בפרויקט והוסכם עליהם שההלוואה תושב למשה באמצעות העברת הרווחים של האחים מהפרויקט, לידי משה, לצורך פירעון ההלוואה.

7.דורון טוען כי הפרויקט הצליח והחברה שבאמצעותה פעלו השותפים בפרויקט (להלן: החברה) פתחה שני חשבונות בנק. חשבון אחד בקובה שבו זכויות החתימה היו לישראל (להלן: החשבון בקובה) וחשבון נוסף של החברה, שנפתח ע"י משה בפנמה והיה בשליטתו של משה (להלן: החשבון בפנמה).