ה"פ 46028-03-16 רכס אילנה ואח' נ' הועדה המקומית לתכנון ובניה קרית אתא

זוהי בקשה לסילוק התביעה על הסף. עסקינן בתביעה לפיצויים בגין הפקעת חלק ממקרקעין הידועים כחלקה 2 בגוש 11543 בקרית אתא ואשר התובעים הינם בעלי הזכויות בהם. יצויין כי התובענה הוגשה בהתחלה בדרך של המרצת פתיחה ובהתאם להחלטה מיום 26.6.16 הועברה לפסים של תביעה אזרחית רגילה. במסגרת כתב ההגנה ביקשו המשיבות לסלק את התביעה על הסף בטענה של העדר עילה לפיצויי הפקעה על פי דיני ההפקעה. נטען כי כתב התביעה אינו מגלה מהו שיעור ההפקעה הנטען ומהו השטח המופקע. לטענתן, בהתאם לחוות הדעת שצורפה לכתב התביעה ההפקעה הינה בשטח של כ- 750 מ"ר כאשר שטח המקרקעין בשלמות הינו 16,538 מ"ר-דהיינו שטח ההפקעה עליו נסובה התביעה אינו עולה על 5% משטחם הכולל של המקרקעין ועל פי סעיף 190(א)(1) לחוק התכנון והבניה, התשכ"ה-1965 (להלן-החוק) מדובר בשטח המותר להפקעה ללא תשלום פיצויים. מכאן, נטען כי לא קמה לתובעים עילת פיצויים מכוח דיני ההפקעה.

1. התובעים בתגובתם לבקשה טענו כי הם הציגו את כל העובדות הדרושות לצורך ההכרעה בתביעה וציינו במפורש כי ההפקעה בוצעה בהתאם לתכנית כ/150 הקובעת כי הרשות יכולה להפקיע שטח של כ- 750 מ"ר ממקרקעי התובעים. כמו כן הפנו התובעים לחוות הדעת השמאית שצירפו לכתב התביעה בה צויין במפורש שטח הפקעה של כ-750 מ"ר בהתאם לאותה תכנית. לטענת התובעים, המשיבות חייבות לשלם להם פיצויים בבגין מלוא השטח המופקע החל מהמ"ר הראשון לפי השווי המלא למועד הקובע ויש לדחות את הטענה להעדר זכאות לפיצויים בשל גודל השטח שהופקע. התובעים הפנו לסיפא של הוראת סעיף 190(א)(1) לחוק שזו לשונה: "....אולם לא יופקע חלק ממגרש, בתשלום או ללא תשלום, אם כתוצאה מכך יפחת שוויה של יתרת המגרש". לטענת התובעים, הפטור מתשלום פיצוי מלא יחול רק משהוכח כי הנכס הנותר בידי בעל המקרקעין הושבח ובהקשר זה הפנו לפסק דינו של בית המשפט העליון בע"א 5546/97 הועדה המקומית לתכנון ובניה קרית אתא נ' הולצמן, פ"ד נה(4)629 שם נקבע כי כאשר מופקעת חלקה אין מקום לפטור מתשלום פיצויים בגין חלק מן השטח שהופקע ויש לשלם פיצויי הפקעה בגין השטח שהופקע בשלמותו. התובעים הפנו גם לע"א 8736/04 אורה כהן נ' הועדה המקומית לתכנון ובניה רעננה בו קבע בית המשפט העליון כי פטור מתשלום פיצויים עד לתקרה של 40% יהיה מוצדק רק משהוכח כי הנכס הנותר השביח ובאותה מידה של השבחה שצמחה עקב ההפקעה.

    

2. דין הבקשה להידחות; הלכה היא כי בקשה לסילוק על הסף לא תינתן בנקל ועל בית המשפט לגלות זהירות רבה בטרם ישעה לה ולהפעילה רק במקרים יוצאי דופן כאשר אין ולו אפשרות קלושה שבירור התובענה לגופה יניב לתובע הסעד המבוקש [ראו: ע"א 5634/05 צוקית הכרמל פרוייקטים בע"מ ואח' נ' מיכה צח חברה לקבלנות כללית בע"מ (4.6.07) ו- רע"א 1635/13 מ"י נ' אלדר, (12.3.13)].

    

   1. אין מקום לסילוק התביעה על הסף מהנימוקים עליהם מבוססת הבקשה. עסקינן בתביעה המצריכה בירור עובדתי, שמאי ומשפטי, לרבות בשאלת השטח שהופקע על פי התכנית ותחולת הפטור שבסעיף 190(א)(1) על המקרה דנן כפי שנטען על ידי המשיבות. זאת, גם לאור הסיפא של אותה הוראת חוק- דהיינו, ".... לא יופקע חלק ממגרש, בתשלום או ללא תשלום, אם כתוצאה מכך יפחת שוויה של יתרת המגרש"- והפרשנות שניתנה לה בפסיקה שאליה הפנו התובעים בתגובתם, ואשר לא זכתה להתייחסות המשיבות בתשובתן לבקשה.

       

   2. הבקשה איפוא נדחית בזאת. בנסיבות ולאור המועד שבו הוגש כתב ההגנה (במסגרתו הוגשה הבקשה דנן) מבלי ליתן הסבר לאיחור בהגשתו בהתאם להחלטה מיום 2.11.16, אני מחייב את המשיבות לשלם לתובעים הוצאות בסך 1,500 ₪.

      ניתנה היום, ד' שבט תשע"ז, 31 ינואר 2017, בהעדר הצדדים.

       

       

      

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: