ה"פ 45958-07-16 אף רובוטיקס רכישות בע"מ נ' Prochaska Handels GMBH - פסקדין

המבקשת עותרת למתן צו המצהיר כי הליך הבוררות בין הצדדים "יתנהל בהתאם להוראותיו של חוק הבוררות... תוספותיו והתקנות שהותקנו מכוחו, בפני בורר אשר זהותו תיקבע על ידי המוסד לבוררות, ושלא במסגרת המוסד לבוררות ועל פי כלליו". לחילופין, להצהיר כי סעיף הבוררות שבהסכם שבין הצדדים אינו בר יישום, ולהורות על מינויו של בורר שינהל את הבוררות בהתאם להוראות חוק הבוררות.

1. בעקבות סכסוך שנתגלע בין הצדדים, הודיעה המבקשת למשיבה, המפיצה את מוצריה באירופה, על ביטול הסכם ההפצה. בעקבות הודעה זו מסרה המשיבה למבקשת ביום 11.05.2016 כתב תביעה על סך 1,734,195 יורו, ובקשה לדון בו במסגרת בוררות, בהסתמך על סעיף 25 להסכם שביניהן הקובע כי בקרות סכסוך יפנו הצדדים לגישור, ואם זה לא יעלה יפה, אזי:

   "25.8 …the dispute shall be referred to and finally resolved in accordance with the Israeli Arbitration Law by one arbitrator appointed by The Centre For Business Arbitration founded by Prof. Otolengi in accordance with said rules…

   25.9 Arbitration will take place in Tel-Aviv – Israel under the Israeli Arbitration law and its adopted addendums".

   2.בעקבות פנייה שנערכה למוסד לבוררות עסקית, והוראה שהופנתה למבקשת להגיש את כתב הגנתה, התגלעה בין הצדדים מחלוקת נוספת, דיונית, בשאלת הכללים לפיהם תתנהל הבוררות. המבקשת טענה כי הכללים המחייבים הם אלו הקבועים בחוק הבוררות, תקנותיו ותוספותיו, ואין בלתם, והמשיבה טענה כי הבוררות צריכה להתנהל לפי הכללים הדיוניים של המוסד לבוררות עסקית, ועל פי חוק הבוררות.

   בהחלטתה מיום 23.06.2016 לפיה מונה כבורר כבוד השופט בדימוס יצחק אנגלרד (להלן: הבורר), קבעה נשיאת המוסד, כבוד השופטת בדימוס אילה פרוקצ'יה כי:

   "…the relevant arbitration clause articulated in section 25.8 of the agreement reflects the intention of the parties to resolve their disputes by arbitration proceedings that will be handled in the IICA, which will also nominate the arbitrator, all according to its rules" (להלן: החלטת הנשיאה)

   ההחלטה נומקה בכך שההיגד "said rules" מתייחס לכללי המוסד לבוררות, שאחרת תימצא כפילות מיותרת, עת סעיף 25.9 להסכם מפנה גם הוא לחוק הבוררות הישראלי, וכן בכך שהכוונה אותה מייחסת המבקשת לצדדים- פנייה למוסד בוררות מוסכם רק על מנת שינקוב בשמו של בורר, תוך ניתוק מהמסגרות והכללים האחרים של אותו מוסד- היא "highly improbable", מה גם שכללי המוסד עצמו אינם מכירים באפשרות שישמש גורם ממנה בלבד.

   3.לאחר פתיחת ההליך בבית המשפט, הודיע כבוד הבורר לצדדים כי משהמבקשת גורסת כי החלטת הנשיאה שגויה, ובהיעדר הסמכה מפורשת, אין זה מסמכותו להכריע בשאלת סמכותו, לא תחל הבוררות עד להכרעת בית המשפט בהליך.

   4.המבקשת טוענת כי הסכמת הצדדים כפי שהיא באה לידי ביטוי בהסכם שביניהם כיוונה רק להסמיך את המוסד לקבוע את זהות הבורר, ותו לא, להבדיל מהחלתן של ההוראות הדיוניות המונהגות במוסד. וכך נטען בתצהיר מטעם יועצה המשפטי עו"ד רמי נוסל "...אין ולא הייתה כל כוונה, למבקשת ולי כבא כוחה וכמי שגיבש וניסח את הסכם ההפצה וסעיף הבוררות ובהתאמה ממילא לא הייתה כל הסכמה בין הצדדים כי הליך הבוררות יתנהל במסגרת המוסד לבוררות ובחסותו, ובוודאי שאין ולא הייתה כל הסכמה כי הבוררות תתנהל על פי הכללים של המוסד לבוררות, שכלל לא היו ידועים לי בעת ניסוח סעיף הבוררות... בניסוח הסעיף הכוונה מבחינתי ומבחינת המבקשת הייתה ברורה – במקרה שתתגלע מחלוקת בין הצדדים, ועל מנת שלא יתעוררו מחלוקת בדבר זהות הבורר; נקבע גוף מקצועי, אובייקטיבי ונטול פניות אשר ימנה וייקבע את זהות הבורר אשר ידון במחלוקת בין הצדדים, ממש כפי שנוהגים לעתים לקבוע את ראש לשכת עורכי הדין או נשיא לשכת רו"ח, כמי שימנו ויקבעו את זהות הבורר בין הצדדים" (סעיפים 22 ו-24 לתצהיר).

   משנדרשה, בהחלטת בית המשפט מיום 23.11.2016, להצביע "על אותם כללים מסוימים שלדעתה אינם מתיישבים עם חוק הבוררות והתוספות לו ואשר להם היא מתנגדת", הפנתה המבקשת ל"כללי הבוררות הבינלאומית" של המוסד לבוררות, המוחלים עת הסכם הבוררות נעשה בין גורמים שה- "principal place of business" שלהם מצוי במדינות שונות, לפיהם: כתבי הטענות מוגשים קודם למינוי הבורר; הדיונים נערכים בשפה האנגלית; היות התובע צד זר אינו מהווה שיקול לחיובו בערובה כתנאי לבירור ההליך; הסמכות המוקנית לנשיא המוסד לבוררות הסמכות להחליף בורר, עת בהתקיים החלפה כאמור מתחיל ההליך מראשיתו.