ה"פ 44815-03-16 מאור ואח' נ' ועדה מקומית לתכנון ובניה - חוף הכרמל - פסקדין

1.ביום 17.1.2014 מכר המבקש מס' 2, באמצעות עורך-דין יואל גולדברג כמנהל העזבון (להלן: העיזבון ומנהל העיזבון, לפי העניין), לצד שלישי מגרש בבעלותו. ביום 1.2.2014 הוצאה שומת השבחה של המגרש, ועל-פיה דרשה המשיבה מהעיזבון לשלם היטל השבחה. העיזבון, שחָלַק על קביעת המשיבה באשר לגובה היטל ההשבחה, הגיש ביום 3.8.2014 ערעור בפני ועדת הערר המחוזית (להלן: ועדת הערר). ביום 3.2.20015 פנה מנהל העיזבון בכתב לעורך-דין רני גורלי, שייצג אז את המשיבה, וביקש אישורו להפקיד עד לגמר ההליכים ערבות בנקאית על מלוא היטל ההשבחה. בתשובתו ביום 5.2.2015 כתב עורך-דין גורלי כי לפי סעיף 8(ב) בתוספת השלישית (לחוק התכנון והבניה, התשכ"ה-1965 (להלן: חוק התכנון והבניה) - א"ג) "לערבות בנקאית כזאת אין צורך בהסכמתי".

לבקשת מנהל העיזבון, הוציא בנק הפועלים בע"מ ביום 11.3.2015 ערבות בנקאית מס' 312862/00064 (להלן: הערבות המקורית) לטובת המשיבה, שתוקפה עד 10.9.2015, בסך 82,000 ₪ צמוד למדד המחירים לצרכן החל ממדד חודש ינואר 2015, להבטחת תשלום היטל ההשבחה שהמשיבה תדרוש מהעיזבון בקשר עם עסקת מכר המגרש. בכתב הערבות צוין כי הבנק ישלם את סכומה המשוערך תוך 10 ימים ממועד הדרישה . ביום 10.9.2015 האריך הבנק את תוקף הערבות עד ליום 10.3.2016

ביני לביני, החליטה ביום 25.3.2015 ועדת הערר על מחיקת הערר שהגיש העיזבון, וביום 1.2.2016 החליט בית המשפט לעניינים מינהליים בחיפה, במסגרת עמ"נ 34499-06-15, ליתן תוקף של פסק דין להסכמת המבקשים והמשיבה, לפיה הערר יוגש מחדש על-ידי העיזבון באמצעות המבקש מס' 1 כיורש של המנוחה ציפורה אבדיק.

ביום 1.3.2016 שלחה באת-כוח המשיבה אל מנהל העיזבון דרישה להמצאת ערבות בנקאית חדשה בסכום של 90,000 ₪ לפחות לתקופה שלא תפחת מחצי שנה, מאחר וסכום הערבות המקורית נמוך מחוב היטל ההשבחה, העומד על 84,388.35 ₪. במכתב הדרישה צוין כי במידה והערבות החדשה לא תומצא עד ליום 8.3.2016, תמומש הערבות המקורית. דרישה נוספת נשלחה ביום 7.3.2016, וביום 9.3.2016 דרשה המשיבה מהבנק את מימוש מלוא הערבות המקורית. בנק הפועלים האריך ביום 10.3.2016 את הערבות המקורית עד ליום 10.7.2016, והודעה על כך, בצירוף דרישה להימנע ממימוש הערבות, נמסרה לבאת-כוח המשיבה במכתבו מיום 13.3.2016 של מנהל העיזבון.

ביום 20.3.2016 הגישו המבקשים בבית המשפט המחוזי בחיפה, במסגרת ה"פ 40928-03-16, המרצת פתיחה, למתן פסק דין הצהרתי לפיו אין למשיבה כל זכות למימוש הערבות המקורית על להכרעת ועדת הערר בערר שהם הגישו. בד בבד עם הגשת המרצת הפתיחה, הגישו המבקשים בקשה לצו מניעה זמני, שיאסור את מימוש הערבות, אולם היא נדחתה באותו יום על-ידי השופט ג'יוסי. בהחלטתו נקבע כי אין מקום להיעתר לבקשה במעמד צד אחד, והורה למשיבה ליתן תגובתה לבקשה תוך 21 יום. למחרת היום הגישו המבקשים בקשה למחיקת המרצת הפתיחה אותה הגישו ביום הקודם בבית המשפט המחוזי, ותחת זאת הגישו בבית משפט זה המרצת פתיחה ובקשה לצו מניעה זמני זהים לחלוטין, שנתמכו בתצהירו מיום 17.3.2016 של מנהל העיזבון.

2.בבקשה לצו מניעה זמני ובתצהיר מנהל העיזבון נכתב כי משהגיעו המבקשים להסדר עם בא-כוח המשיבה דאז, עורך-דין רני גורלי, לפיו תועמד ערבות בנקאית עד לסיום ההליכים בערר התלוי ועומד, הרי אין צידוק חוקי לדרישת מימוש הערבות, העומדת בניגוד להסדר האמור. יוער כי המבקשים לא הזכירו את ההליך שנקטו בו ביום הקודם בבית המשפט המחוזי, ואת החלטת השופט ג'יוסי כמתואר לעיל.

ביום 21.3.2016 החלטתי על מתן צו מניעה זמני במעמד צד אחד, והוריתי על קיום דיון בבקשה במעמד הצדדים.

3.בתשובת המשיבה, אשר לא נתמכה בתצהיר, הוכחשו ההסכמות שהמבקשים טענו לקיומן, נטען כי סכום הערבות הבנקאית אינו מכסה את גובה חוב היטל ההשבחה, וכי המבקשים לא ניצלו את ההזדמנות שניתנה להם להאריך את תוקף הערבות תוך עדכון הסכום. עוד נטען כי לא מתקיים אף אחד מהתנאים הדרושים למתן סעד זמני, וכי ידי המבקשים - שהסתירו את ההליך שיזמו בבית המשפט המחוזי - אינן נקיות. הודגש כי ניתן לממש ערבות בנקאית אוטונומית ללא קשר לטענות של צד כלשהו, וכי עיכוב מימושה חותר תחת יסודותיה.

4.ביום 20.4.2016 התקיים דיון בבקשה במעמד הצדדים. בישיבה הציג בא-כוח המבקשים פרוטוקול מיום 14.4.2016 של הדיון בערר שהתקיים בפני ועדת הערר (נ/1), ואשר בסיומו הוטל על המבקשים להגיש שומה מטעמם תוך 30 יום. באת-כוח המשיבה ויתרה על חקירת מנהל העיזבון על תצהירו התומך בבקשה, ובאי-כוח הצדדים סיכמו טיעוניהם בעל-פה.