ה"פ 4385-09-11 קרבסי ואח' נ' עירית ירושלים

1.עניינה של התובענה שלפנינו, אשר הוגשה ביום 5.9.11 בדרך של המרצת פתיחה – מתן סעד הצהרתי ביחס להסכם שנחתם בין הצדדים בנוגע לארנונה על נכס ברחוב דרך החורש 2 בשכונת רמות בירושלים (להלן – הנכס).

2.ביום 22.1.2014 נתן בית משפט זה פסק דין אשר דחה את התביעה מחמת התיישנות (להלן- פסק הדין).

המבקשים ערערו על פסק הדין (ע"א 33071-02-14), ערעורם התקבל והדיון בגוף מחלוקת שבין הצדדים הוחזר לבית משפט זה.

3.עם החזרת ההליך לבית משפט זה - הגישו המבקשים בקשה לצירוף שני מוצגים -

פרוטוקול הדיון מהליך קודם שהתנהל ביניהם בעניין חוב ארנונה (ת.א. 705881/04), וכן תצהיר שהוגש מטעם המשיבה באותו הליך (להלן- המסמכים).

4.לטענת המבקשים, במסגרת בקשתה הגישה המשיבה ציטוטים חלקיים ומגמתיים מהפרוטוקול האמור ומטעם זה הם מבקשים להגיש את הפרוטוקול במלואו.

אשר לתצהיר המבוקש טענו המבקשים כי בתצהיר האמור, שהוגש ביום 23.7.2006, הצהיר המצהיר מטעם המשיבה כי מחזיק הנכס הוסב והדבר מסביר מדוע לא נקטו המבקשים בהליכים קודמים.

5.המשיבה התנגדה לבקשה, בין היתר, בשל מועד הגשתה ובשל היות ההליך דנן המרצת פתיחה, במסגרתו על המבקשים להביא את כל ראיותיהם עם הבקשה העיקרית.

המשיבה טענה כי ייגרם לה נזק ראייתי ודיוני עצום באם יצורפו המסמכים.

6.לאחר שבחנתי את כל טענות הצדדים - החלטתי לקבל את הבקשה ולהתיר את צירופם של שני המסמכים .