ה"פ 43549-12-14 ***רויאל בנייני יוקרה 2010 בע"מ ואח' נ' הנאמן

1.בקשה לצו מניעה שהגישה המבקשת מס' 2 כנגד המשיבים, האוסר על המשיב מס' 1, עו"ד ימין, ואשר כונה גם "הנאמן", ועל כל הבא מטעמו, לייצג את המבקשת מס' 1 (להלן: "רויאל בע"מ") או לחתום בשמה על כל מסמך ועל כל עסקה אל מול המנהלים המיוחדים – עורכי הדין ב. דבוש, ג. חריש וס. ש. וואנו, אשר מונו לתפקיד זה בבית המשפט המחוזי בתל אביב במסגרת תיק פש"ר 1506/08, וזאת על נכסי עמוס חוזה ז"ל וכן ככאלה בתיק פש"ר 2274/04 על נכסי יחזקאל חוזה ז"ל (להלן: "המנהלים המיוחדים"). כמו כן, בבקשה נתבקש בית המשפט לאסור על המשיבים לעשות כל שימוש במקרקעין הידועים כחלקות 22, 23 וזיקת הנאה בחלקה 21 בגוש 10038 מאדמות חדרה (להלן: "השוק החדש בחדרה") וכן לאסור על המשיבים לבצע כל עסקה או כל דיספוזיציה בשוק החדש, או לייצג את רויאל בע"מ בדיונים, בהחלטות או בהסכמי פשרה מול המנהלים המיוחדים.

2.בפתח ההחלטה רואה אני לציין, כי כתב הבקשה, כך גם התביעה, נוסחו באופן מסורבל ביותר, הייתי אומר בלתי בהיר וחסר פירוט, ונראה שלא בכדי, תוך שבגדריהם מועלות טענות עובדתיות חלופיות, למצער, באשר לסעדים המתבקשים בהליך העיקרי, ממנו יש לגזור את הסעד הזמני. כידוע, סעד זמני אמור לשרת את הסעד הסופי. כבר כאן אבהיר, כי התביעה העיקרית, אשר הוגשה על דרך של המרצת פתיחה, הגם שהייתה לסעד הצהרתי, כוללת היא סעדים נוספים, אשר אין להעלותם יחד. כידוע, סעד של אכיפת חוזה אינו יכול לדור בכפיפה אחת, במסגרת תביעה אחת, עם סעד של ביטולו. כך נהגה המבקשת בתביעתה, וגם במהלך הדיון מהיום, ולא ידעה להעמיד את תביעתה על סעד אחד מבין השניים.

עוד למען שלמות התמונה יצוין, כי המבקשת בחרה לתמוך את בקשתה לסעד זמני בתצהיר הערוך על ידי בנה, מר יצחק חלה בן משה, אשר הציג את עצמו כמי שמעורה בכל הפרטים הדרושים, הן לתביעה והן לבקשה, כמי שייצג את המבקשת לאורך כל ההליכים וההתקשרויות החוזיות הנוגעות לתובענה זו, וכי הוא זה המוסמך להצהיר על העובדות הרלוונטיות והדרושות להליכים אלה. לא אסתיר כבר עתה את הרושם שהתקבל, ודומה כי ניתן למצוא לו תימוכין בעדותו של מר בן משה, כי הוא זה השולט בפועל במניות הרשומות על שם אמו ברויאל בע"מ, ועל פיו ישק דבר, כשבהתדיינות שלפני גילה מעורבות רבה ביותר, ונוכחותו לא הצטמצמה לכדי מתן עדות וחקירה על תצהירו. התרשמות זו מקבלת תימוכין מעצם הטענה בהמרצת הפתיחה, כי הסכם מכר המניות של המבקשת לא נערך בינה לבין המשיבים אלא בין מר בן משה לבין משיבים אלה, כאשר מניות אלה עומדות במוקד ההתדיינות.

3.ובחזרה לכתב התביעה. במסגרתו של זה, מגוללת המבקשת סיפור של העברת מניות ובנאמנות לידי המשיב מס' 1, עו"ד ימין, וזאת בעקבות עסקת מכר של מניות רויאל בע"מ לידי המשיבים 2 ו-3. תחילה, ומכתבי הטענות של המבקשת, ניתן היה להבין כי העברת המניות לידי עו"ד ימין הייתה על מנת שיחזיק בהן בנאמנות עבור המבקשת. אלא שלמקרא כתבי הטענות במלואם, וגם מטיעוני המבקשת, באמצעות בא כוחה והמצהיר מטעמה, התברר כי אלה הועברו על מנת שיוחזקו בידי עו"ד ימין בנאמנות עבור אותם צדדי ג', הם המשיבים 2 ו-3, בעקבות עסקת מכר של המניות. בהקשר זה לא אוכל לשלול את האפשרות כי המבקשת טוענת כי על המשיב 1 היה להחזיק בנאמנות במניות מבלי להעבירן הלאה, כל עוד ולא שולמו מלוא כספי התמורה בגין המכירה.

ניתן לסכם את תביעתה של המבקשת באמור בסעיף 9 להמרצת הפתיחה: "המבקשת נתנה לנאמן את כל מניותיה מתוך הבנה כי לא ישתמש במניות בניגוד לרצונה ועל פי ההסכם שנמצא בידיו הנאמנות ויפעל על פי ההסכם האמיתי שנמצא אצלו ויממש את ההסכם ביושר בהגינות כלפי שני הצדדים והכל מתוך מטרה אחת שהוא הנאמן לבצע את העסקה, ולגרום לצד ג' לשלם את התמורה על סך של 6,500,000 מ"ש לבעלת המניות בחברה". בהמשך ובסעיף 10 כותבת כך: "כמו כן התחייב הנאמן כי המניות מופקדות אצלו בנאמנות על מנת להגן על החברה ו/או על המבקשת מפני נושים נוספים וכי רעיון זה בלתי אין הוא שהיה ביסוד הצדדים בסופו של דבר לבצע את העסקה ככתבו וכלשונו, ועם ביצוע ההסכם כל צד ילך לדרכו העסקית".

בסעיף 11 כותבת: "בפועל ובחוסר תום לב ובעזות מצח שאין כמותה בחר הנאמן לנצל לרעה את מצבו הכלכלי והנפשי של בנה של בעלת המניות ונוכח קריסת עסקיו, הוא נוהג כמנהג בעלים בחברה ובמקרקעין תוך התעלמות ברורה ומוחלטת מהמבקשת ומהבן שלה, הוא עושה ככל העולה על רוחו ועל דעתו תוך שיתוף פעולה עם צד ג' כדי לנסות ולבצע שוד לאור יום, להתכחש להסכם המניות על סך 6,500,000 ₪. היתכן במדינת ישראל שעורך דין מחזיק בנאמנות בהסכם [...]".

באשר לפרטי ההסכם של מכר המניות ומועדי התשלום על פיו, מציינת בסעיף 15 לתביעתה: "כידוע על פי הסכם המכר של המניות שנמצא בידיו הנאמנות, צד ג' מר צפריר בכנר היה אמור לשלם לבעלת החברה את הסך של 6,500,000 בתשלומים: 2,000,000 מ"ש במזומן, 2,000,000 מ"ש 30 יום, 2,500,000 מ"ש 90 יום – ועד היום צד ג' לא ישלם (צ"ל - לא שילם) ולו שקל אחד על חשבון מכירת מניות החברה, והכל כשר אבל מסריח [...]".

בסעיף 16 לתביעתה, היא מעמידה את הסעדים להם היא עותרת: "המבקשת עותרת לבית המשפט הנכבד בבקשה למתן צו מניעה זמני במעמד צד אחד, כי ביום 4.1.15 יתקיים באולם בית המשפט המחוזי (בתל אביב – ס"ג) דיון באישור הסדר פשרה שנוהל על ידי ב"כ עו"ד ימין וכי ביום אישור הסדר הפשרה, צד ג' בשיתוף יהודה ימין "הנאמן" יבצעו מהלך של מחטף והשלמת העסקא מול המנהלים המיוחדים, כאשר בעלת המניות לא יהיה בידה היכולת להשפיע על ניהול החברה, כי המניות של המוחזקות אצל יהודה ימין ואין בידיה יהיה לקבל את הכספים שמגיעים לה ביושר, בהגינות על פי ההסכם שנחתם על ידי הצדדים ואי קבלת מניות החברה לחזקתה יגרום לה להפסד של מיליוני ש"ח".

4.יחד עם זאת, ער אני לסעדים שהתבקשו בפתיח של המרצת הפתיחה. כפי שאלה נוסחו בפתיח בלבד, הרי שאין לשלול את האפשרות כי אם תוכח התביעה, ניתן יהא להושיט למבקשת סעדים בדמותם.