ה"פ 42329-03-16 - פסקדין

1. עניינה של החלטה זו שאלת פסיקת הוצאות המצויה במחלוקת בין הצדדים, בגין הגשת התובענה וסילוקה לבקשת המבקשות עצמן קודם בירורה.

2. תכלית התובענה היתה למתן פס"ד הצהרתי לפיו שינוי רישום זכויות המשיב 1 בדירת מגורים ברחובות וכן במניותיו של המשיב 1 במשיבה 3, לשמה של אשתו – המשיבה 2, הינם חסרי תוקף ודינם להתבטל.

3. בד בבד עם הגשת התובענה, הוגשה על ידי המבקשות בקשה למתן צו זמני לאיסור דיספוזיציה בדירה ובמניות המשיבה 3 וזאת על מנת למנוע סיכולו של פסק הדין הצפוי להנתן בתיק זה, כך לטענת המבקשות,שעניינו מימושו של פסק דין שניתן באנגליה ואשר חייב את המשיב 1 לשלם למבקשות סך של כ – 3.75 מליון ₪ בגין דחית תביעה שהגיש נגדן. טענת המבקשות היתה כי המשיב 1 מבצע פעולות שתכליתן התחמקות מתשלום חובו ומניעת מימוש נכסיו.

4. לטענת המבקשות, רק לאחר מתן צו זמני למניעת דיספוזיציה בנכסים הנ"ל כנגד המשיב 1, שולם על ידו הסכום שנפסק, ורק לאחר שעמדו הן על הותרת הצו הזמני על כנו, שולמה גם יתרת הסכום. משכך, ועם תשלום סך כולל של כ-5 מליון ₪ (680,000 ליש"ט + 220,000 ליש"ט) השיגה התובענה את מטרתה ועל כן התבקשה מחיקתה תוך חיוב המשיבים, נוכח התנהלותם, בהוצאות.

5. תגובת המשיבים נתבקשה ונתקבלה ובה עותרים הם לא רק לדחייתה, אלא אף לחיוב המבקשות בהוצאותיהם. תמצית טיעוני המשיבים היא כי המבקשות נקטו הליך סרק כפול בחוסר תום לב, שלא היתה לו הצדקה מלכתחילה, שכן הליך מקביל ננקט על ידן עוד באנגליה. עוד טוענים המשיבים, כי המבקשות התעקשו לנהל את ההליך דנן נגדם על אף שידעו כי המשיב 1 מנהל עימם מו"מ לסילוק כלל חובו, סירבו להארכת מועד לתגובה על אף ששילם להן עוד קודם סך של כ-3,5 מליון ₪, כשכל מטרת ההליך מטעמן היה הפעלת לחץ פסול על המשיב, על מנת לגרום לו לזנוח את התביעה שהגיש כנגד המבקשות בארץ, בעקבות פסק הדין האנגלי.

6. המבקשות הגישו תשובה לתגובה ובה חוזרות הן למעשה על טענותיהן.

7. אין ספק כי במישור העקרוני, גם תובע שהחליט לחזור בו מתביעתו זכאי לעיתים לחיוב הנתבע בהוצאותיו ובשכ"ט עו"ד. הפרמטרים הנבדקים בשאלה זו בדרך כלל הם צידוק הגשת התביעה, מיצוי הליכים קודם לכן, ותוצאותיה, היינו האם הגשתה היא שהניעה את הנתבע להעניק לתובע את הסעד שביקש. לעניין זה נראה, כי אכן, רק לאחר הגשת התביעה וקבלת הסעד הזמני שאסר דיספוזיציה בנכסים, בהם בוצעו פעולות קודמות על ידי המשיבים 1 ו-2 ואשר נועד למניעת הברחתם, שולם סכום החוב. לעניין זה יש לזכור כי המדובר בהפרת חובה מצד המשיב 1 שנקבעה בהחלטה שיפוטית.

8. מאידך יש לזכור כי ההליך הסתיים עוד בטרם התקיים כל דיון בתיק וממילא לא הצריך כמובן כל הכרעה שיפוטית. יתכן, וזאת כמובן בלא לקבוע כל עמדה, כי במסגרת ההליך שלפני, לא היו המבקשות מצליחות להוכיח את צדקת הגשת תביעתם מעבר לתביעה שניהלו במקביל באנגליה. בנסיבות אלה, בהחלט יתכן כי דווקא המבקשות שיזמו את הגשת התובענה והבקשה דנן הן שעשויות היו לשאת בהוצאותיה, לאחר שחזרו בהן ממנה בעקבות בקשה שהגישו המשיבים לסילוקה על הסף..

שנית, בנסיבותיו הכוללות של הענין ובדיקת לוח הזמנים שפורט בטיעוני הצדדים, לפיו שולם רוב סכום החוב כבר כשבוע לאחר מתן הצו (30.3.16), ובהנתן המו"מ שנוהל בין הצדדים באותה עת, לא אוכל לקבוע קטגורית, כי התביעה אכן היתה כה מוצדקת במועד הגשתה וכי הוגשה לאחר מיצוי כל ההליכים האפשריים, על אף שיש ממש בטיעוני המבקשות, כי היה מקום לתשלום קודם הגשתה.