ה"פ 42173-11-14 שמואלי ואח' נ' משרד המשפטים/אגף רשם החברות,שות - פסקדין
|
ה"פ בית המשפט המחוזי תל אביב - יפו |
42173-11-14
8.4.2015 |
|
בפני רשם: חנה פלינר |
|
| - נגד - | |
|---|---|
|
מבקשים: 1. שלומי אבידר 2. חנה פרנט 3. נאוה שמואלי עו"ד יוסף ויור |
משיבים: רשם החברות-משרד המשפטים |
| החלטה | |
1. לפניי המרצת פתיחה אשר במסגרתה מבוקש להחיות את חברת חבצלת החוף ח.פ 510309622 (להלן: "החברה") בהתאם לסעיף 369 לפקודת החברות [נוסח חדש], התשמ"ג – 1983 (להלן: "פקודת החברות") וזאת לשם פירוקה מרצון והעברת שתי חלקות מקרקעין, הידועות כגוש 6053 חלקות 162 ו-163 (להלן: "המקרקעין"), ליורשים של בעלי מניותיה. עוד מבוקש ליתן פטור מתשלום אגרות שנתיות רטרואקטיביות.
2. התובענה הוגשה בידי מר שלומי אבידר, יורש המנוח משה אבידר ז"ל אשר נפטר ביום 1.2.2012; הגב' נאוה שמואלי והגב' חנה פרנט, יורשות המנוח חנוך דיאמנט ז"ל אשר נפטר ביום 29.2.1996 (להלן: "המבקשים"/ "היורשים"). החברה הוקמה בשנת 1961 בידי המנוחים, בעלי החברה, ושימשה כאיגוד מקרקעין. בשנת 1997 נמחקה. רשם החברות אינו מתנגד לתובענה אולם מתנה את החייאת החברה בתנאים אשר לרובם הסכימו המבקשים אך לתנאי של פירעון מלוא חוב האגרות השנתיות (בסך 31,170 ₪) מתנגדים הם ומכאן החלטה זו.
טענות הצדדים, בתמצית
3. לטענת המבקשים, החברה לא ניהלה עסקים וכל נכסיה הינם המקרקעין; בעלי החברה הורישו להם את זכויותיהם בחברה. המבקשים עותרים להחייאת החברה תוך מתן פטור מתשלום אגרה רטרואקטיבית לאור מטרת ההחייאה שפורטה לעיל, להעברת הזכויות במקרקעין לידיהם ובהתאם לתקנה 5א(ד) לתקנות החברות (אגרות), תשס"א – 2001 (להלן: "תקנות האגרות"). ב"בקשה להבהרת החלטה" הוסיפו וטענו המבקשים כי לא ניתן לקרוא את תקנה 5א(ד) לתקנות האגרות ללא תקנה 5א(א) לתקנות האגרות וממנה עולה כי אם היתה החברה חיה ומגישה בקשה לפירוק היתה היא זכאית לפטור מאגרה בשל העובדה הפשוטה שאין לה פעילות מזה שנים רבות ובהתאם לתקנה 5א(א), כאמור. על כן טוענים המבקשים שיש להורות להם להמציא את המסמכים הנקובים בתקנה וליתן להם פטור מתשלום אגרה. בתשובה לתגובה מבהירים המבקשים כי אין כל מטרה שהחברה תחזור לפעילות. לו היתה חוזרת, אכן היתה הצדקה לחיובה בתשלום אגרות אולם במקרה דנן אין כך הדבר ולכן אין זה צודק להשית על חברה שמעוניינים להחיותה לשם פירוקה חובות של אגרה שנתית עבור השנים בהן לא היתה פעילה כאשר מנגד לו היתה רשומה כפעילה ללא פעילות בפועל היתה פטורה גם פטורה מתשלום האגרות. לסיום טוענים המבקשים, כי אין להם כל דרך להגיש דו"ח שנתי בחברה מחוסלת, כנדרש ע"י רשם החברות.
4. רשם החברות אינו מתנגד לתובענה אולם מתנה, כאמור, את החייאת החברה בתנאים: הגשת תצהירים מקוריים מטעם כל מבקש; הגשת דו"ח שנתי תקין מקורי ועדכני; פירעון מראש של מלוא חוב האגרות השנתיות לרבות בגין שנת 2015 בסך 31,170 ₪. לשיטת רשם החברות תכלית ההחייאה הינה לאפשר למבקשים להעביר לידיהם זכות בנכס מקרקעין. חוב תשלום האגרות הולך אחר החברה עצמה. אין המבקשים יכולים להסתייע בטענה כי ההחייאה נדרשת רק לשם פירוק החברה. העברת הזכות במקרקעין היא פעולה רצונית ואינה מתחייבת מכח הדין ועל כן אין בה לפטור את המבקשים מתשלום האגרה. מתן פטור יוביל למצב בו תינתן העדפה בלתי שוויונית בין החברה דנן לחברות אחרות המקפידות לשלם אגרה במועד, תהא תדירות ואופן הפעילות אשר תהא.
5. עוד טוען רשם החברות כי לאור השנים הרבות שחלפו ממחיקת החברה ומאחר שהמידע עלול להיות חסר או בלתי מעודכן ומאחר שהחברה נמחקה, בין היתר, בשל אי הגשת דיווחים כדין ולנוכח העובדה כי מאוזכרים בעלי מניות נוספים ולבקשת המבקשים עשויה להיות השלכה על זכויותיהם וחובותיהם של כלל בעלי המניות - ראוי להורות על קבלת תגובת או לכל הפחות ידוע בעלי המניות או יורשיהם ועל פרסום מודעה בעיתון יומי או ברשומות המיידעת את הציבור על התובענה ופונה לבעלי עניין בבקשה להגיש התנגדותם או עמדתם בדבר החייאת החברה; יש מקום לקבל את עמדת/ הסכמת שאר היורשים לעניין הבקשה שכן, מהצוואות שהגישו המבקשים עולה כי ישנם יורשים נוספים פרט להם.
דיון והכרעה
המסגרת הנורמטיבית
6. סעיף 369 לפקודת החברות עוסק בביטול מחיקת חברה וקובע כך:
"חברה או אחד מחבריה או מנושיה שראו עצמם מקופחים ממחיקת שמה של החברה, ובית המשפט, על פי בקשת אחד מאלה שהוגשה תוך עשרים שנים מיום פרסום ההודעה על המחיקה ברשומות, שוכנע שהחברה המשיכה בעסקיה או היתה מופעלת בעת שנמחק שמה, או שראה מטעם אחר שמן הצדק הוא להחזיר את שמה לפנקס — רשאי בית המשפט להורות בצו ששמה יוחזר לפנקס, ומשהוגש לרשם העתק מאושר של הצו יראו את החברה כאילו המשיכה בעסקיה וכאילו לא נמחק שמה; ורשאי בית המשפט ליתן באותו צו כל הנחיה והוראה שיראה לצודק, כדי להעמיד את החברה וכל אדם אחר במצב קרוב ככל האפשר למצב שהיו בו אילולא נמחקה החברה."
7. תקנה 5א(ד) לתקנות האגרות קובעת כי בנסיבות מסויימות, כאשר ההחייאה נדרשת לשם ביצוע פעולות שחובה לבצען על פי דין, תהיה פטורה חברה שמחיקתה בוטלה מתשלום אגרה בגין תקופת המחיקה (ההדגשות אינן במקור – ח.פ):
" 5א(ד)חברה שהוגשה לגביה בקשה לביטול מחיקתה לפי סעיף 369 לפקודת החברות, לשם ביצוע פעולות שהיא חייבת לבצען לפי דין ולא לשם המשך פעילות, פטורה מתשלום אגרה שנתית או עיצום כספי שהוטל בשל אי תשלומה, לגבי השנים שלאחר המועד שבו הפסיקה החברה את פעילותה ועד למועד ביטול המחיקה, ובלבד שהגישה לרשם, לאחר שקיימה את חובותיה כאמור, דוח והודעה לפי סעיף 338 לפקודת החברות והמציאה לרשם את המסמכים המפורטים בתקנת משנה (א) ובתקנת משנה (א1)."
8. בבש"א (ת"א) 12334/01 ורשבסקי מרים נ' חברת חלקה 143 בגוש 6122 בע"מ (להלן: "עניין ורשבסקי") פירטה כב' הש' אלשיך את השיקולים בעד ונגד חיוב באגרות של חברה שהוחייתה. כך, מצד אחד יש להורות על תשלום אגרות כדי "לא להנות את המעוול מעוולתו", קרי לא להעדיף את מי שהתרשל והזניח את ענייניו במשך שנים ארוכות על פני מי שפעל כדין ושילם אגרה במשך כל אותן שנים והדבר נכון במיוחד בחברות מקרקעין אשר אינן מקיימות פעילות שוטפת של ממש; עוד יש להורות על תשלום אגרות כיוון שחברות מקרקעין, מעצם טיבן, אינו מקימות פעילות מסחרית שוטפת ועיקרן בדרך כלל עניין של נוחיות אחזקה ותכנון מס. לכן חברות אלה עשויות להכנס ל"תרדמת פעילות" שנים ארוכות. יוצא כי אילו היתה חברה שנמחקה פוטרת עצמה בהכרח מתשלום אגרות לתקופה בה היתה מחוקה הרי שהיה ניתן בכך אות ל"תעשיה" של מחיקות פיקטיביות במטרה להמנע מתשלום אגרה מתוך מחשבה שבבוא העת ניתן יהיה להחיות את החברה ולהגשים את מטרות בעליה תוך תשלום אגרה מזערית, אם בכלל. ברי כי היה נוצר מצב בלתי מתקבל על הדעת. מצד שני, ישנם שיקולים אשר תומכים באי תשלום מפרעי של אגרה עבור השנים בהן לא היתה החברה פעילה ובכלל זה: עשיית עושר ולא במשפט, זאת בעיקר כאשר החייאת החברה נחוצה לשם פעולה פורמלית בלבד; שיקול פומביות הקניין השואף להמנע ככל האפשר ממצב בו המצג הנובע מצורת ההחזקה בפועל וזהות המחזיקים מטעה מהמצב על פי דין.
בעניין ורשבסקי פורטו שיקולים נוספים אשר יש לשוקלם ועשויים להשפיע בנסיבות המקרה על מתן פטור מאגרה: אם מדובר בבקשה להחייאת חברה כדי שתשוב לפעילות או שמא בעניין פורמלי הקשור לפירוקה אשר עשוי היה להסתיים בנסיבות רגילות לפני שנים רבות; מי הוא מבקש ההחייאה ועד כמה הובילה התרשלותו למצב הנוכחי. בהקשר זה יש לבדוק את ידיעתו בפועל של המבקש אודות מצב הנכס; עד כמה עשויות דרישות הרשם להקשות או למנוע את החייאת החברה; האם פתוחות חלופות אחרות בפני המבקש.
התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות:| הודעה | Disclaimer |
|
באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי. האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר. |
|