ה"פ 3997-01-15 בי. אס. מדיקל בע"מ ואח' נ' סטראשקו ואח' - פסקדין

בקשה לפטור מאגרה שהוגשה על ידי המבקשים. המבקשים 2-3 הינם בני זוג. המבקשת 1 היא חברה שהמבקשים 2-3 מחזיקים בחלק ממניותיה.

הבקשה הוגשה במסגרת תביעה למתן פסק דין הצהרתי לביטול הסכם פשרה בין הצדדים מיום 25.1.11 אשר הוגש לת"א (מחוזי חי') 44823-11-10 וקיבל תוקף של פסק דין ביום 13.2.11 במסגרת הפ"ב 57463-10-10 שאוחד עם ת"א 44823-11-10.

המבקשים 3-2 טוענים בבקשתם כי מצבם הכלכלי מונע מהם את האפשרות ו/או היכולת לשלם אגרת בית משפט, והם אף אינם יכולים לגייס את סכום האגרה הנדרש וספק אם הם יכולים לגייסו גם בעתיד.

לטענת המבקשים, הם מתקיימים מקצבאות המוסד לביטוח לאומי:

המבקשת 2 טענה בתצהירה שצורף בתמיכה לבקשה, כי היא מקבלת מהמל"ל קצבת שארים ע"ס של כ- 1,530 ₪, כאשר היא עובדת כמטפלת בקשישים במשרה חלקית ומשתכרת סך של 1,200 ₪ בממוצע לחודש, כך שהכנסתה החודשית מסתכמת בסך של 2,730 ₪, ואין לה כל מקור הכנסה אחר. לטענת המבקשת 2, הכנסתה החודשית לעיל בקושי מספיקה לה למחייתה ולצרכיה האישיים, כאשר היא גם מחזירה הלוואה לזכות בנק הפועלים ומשלמת הוצאות הבית השוטפות, כגון: חשמל, מים וארנונה המסתכמות בסך של 2,500 ₪ לחודש.

המבקש 3 טען בתצהירו שצורף בתמיכה לבקשה, כי הוא זכאי לקצבת זקנה בסך של כ- 3,900 ₪ עבורו ועבור רעייתו, קצבה שבקושי מספיקה למחייתו ולצרכיו האישיים, כאשר עליו לשלם מדי חודש גם תשלומי בגין החזר משכנתא ע"ס של 2,000 ₪, וכן הוצאות הבית השוטפות.

המבקשים 3-2 טוענים גם כי אי מתן פטור מתשלום אגרה יחסום בפניהם את זכות הגישה לערכאות שהינה זכות קניין המוגנת בחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו.

המשיבים טוענים בתגובתם לבקשה כי יש לדחות את הבקשה. לטענתם, עסקינן בתביעה קנטרנית וסתמית שהוגשה בחוסר תום לב ובשיהוי ניכר של 4 שנים ממועד הסכם הפשרה שקיבל תוקף של פסק דין, וסיכויי התביעה קלושים ביותר. עוד נטען כי לא הוגשו המסמכים שנדרשו על ידי בית המשפט בהחלטתו מיום 4.1.15, והבקשה הינה לקונית ובניגוד להלכה הפסוקה ולחקיקה, והמבקשים 3-2 בבקשתם לא ציינו שום נימוק מדוע המבקשת 1 לא תשלם את אגרת התביעה שכן המדובר בחברה פעילה שלא הובאה שום ראיה לגבי העדר סולבנטיות מטעמה.

דיון והכרעה:

תקנה 14(א) לתקנות בתי המשפט (אגרות), התשס"ז-2007, קובעת לאמור: