ה"פ 39840-09-12 כהן ואח' נ' דן ואח'

לפניי בקשה לפי פקודת בזיון בית המשפט שהגישו המבקשים כנגד המשיב. המבקשים הגישו בקשה לפסק דין הצהרתי שיורה למשיב להשיב להם את כספי הנאמנות שהחזיק בעבורם, תוך קביעה וניכוי שכר טרחתו מהכספים הנ"ל. הצדדים הגישו בקשה לפסק דין הצהרתי ולא תובענה כספית.

לאחר דיון הוכחות ניתן פסק דין בו קבעתי, בחלק האופרטיבי כדלקמן:

"כל אחד מהמבקשים ישלם למשיב בגין שכר טרחתו סכום שיעמוד על 1% מהסכום שהתקבל לטובת כל אחד מהמבקשים ממימוש מניותיו, בניכוי תשלומי המס לרשויות המסים.

למען הסר ספק החישוב יערך כך:

החשבון יערך לכל אחד מהמבקשים בנפרד. הסכום שהתקבל ממימוש המניות של כל אחד מהמבקשים, בידי המשיב, יהיה סכום הבסיס. מסכום זה יופחת סכום המס ששולם ע"י כל אחד מהמבקשים. מהסכום שייותר יחושב 1%, ולסכום זה יצורף מע"מ. הסכום שיתקבל הוא הסכום בו יהיה חייב כל אחד מהמבקשים למשיב.

אשר להוצאות, אני פוסקת למבקשים הוצאות על הצד הנמוך, שכן מחד, לא הייתה עילה אמיתית למשיב להחזיק בכל סכום הנאמנות, ומנגד נדחתה גרסתם הבסיסית באשר לשכר טרחתו המוסכם של המשיב. לאור זאת יישא המשיב בהוצאות המבקשים ושכר טרחתם בסכום כולל של 15,000 ₪."

המשיב העביר למבקשים סכומים מסוימים, ובעקבות הגשת הבקשה לבזיון בית המשפט, הבהיר כיצד נערך החישוב. המבקשים, במסגרת הבקשה לבזיון בית המשפט טוענים כי הסכומים שהושבו להם אינם הסכומים הראויים וכי המשיב לא מסר להם את מלוא הנתונים עליהם הוריתי.

לאור פסק הדין שניתן בהמרצת פתיחה, אין מדובר באי ביצוע פסק הדין. המשיב יישם את פסק הדין לפי הבנתו. ככל שהמבקשים סבורים כי המשיב חייב להם כספים נוספים, יתכבדו ויגישו תביעה כספית בערכאה המתאימה.

כיון שחלק מהנתונים נמסרו ע"י המשיב רק בעקבות הגשת הבקשה שלפניי, איני עושה צו להוצאות.

ניתנה היום, א' אייר תשע"ז, 27 אפריל 2017, בהעדר הצדדים.