ה"פ 39762-07-13 שאשא נ' ח.צ. שאשא יבואנים 07 בע"מ ואח'

לפניי תובענה לסעד הצהרתי, שבה התבקש בית המשפט להצהיר, כי המיטלטלין המפורטים בנספח א' לבקשה מצויים בבעלות המבקש, ועל כן אין המשיבה 2 רשאית לעקלם בגין חובותיה של המשיבה 1.

לאחר שעיינתי בבקשה, שמעתי את טענות הצדדים ושבתי ועיינתי בפרוטוקול העדויות שנשמעו לפניי ובסיכומי הצדדים, נחה דעתי כי דין התובענה להידחות במלואה.

בפתח הדברים יש לציין, כי רשימת המטלטלין שצורפה לבקשה היא כללית ואינה מפורטת כל צורכה, וכבר מן הטעם הזה ניתן היה לדחות את התובענה. ברשימה לא נכללו פרטים רלוונטיים דוגמת כמות החלקים אשר לגביהם מתבקש פסק הדין ההצהרתי, ולא ברור מן הרשימה האם מדובר במאה יחידות או במאה אלף יחידות.

אולם גם לגופו של עניין, אני סבור שהמבקש לא הרים את הנטל להוכיח את בעלותו במטלטלין. הלכה היא, כי המבקש סעד הצהרתי בדבר בעלותו במטלטלין, נדרש להביא ראיות לבעלות זו. הראיה הראשונה שהציג המבקש היא חשבונית רכישת המטלטלין. אלא שחשבונית זו, המוכיחה כי המטלטלין נרכשו תמורת 160,000 ₪, לא הוצאה על שם המבקש באופן אישי, אלא על שם המשיבה 1, היא החייבת בתיק ההוצאה לפועל.

גם עדותו של מר דוד חננאל, שלפיה מי שביצע את עסקת הרכישה באופן מעשי היה המבקש אין בה כדי להועיל למבקש. המבקש הודה, כי הוא הבעלים של המשיבה 1 (וראו לעניין זה עמ' 5 ש' 20 – 21 לפרוטוקול), וגם לפני שעברה אליו הבעלות במניות החברה, הייתה בבעלות אביו (עמ' 5 ש' 26). ברי, כי תאגיד פועל באמצעות שלוחיו ועובדיו, שכן התאגיד עצמו הוא ישות ערטילאית, נטולת גוף ונטולת יכולת לפעול בכוחה שלה עצמה. מכאן שגם אם המבקש עצמו ביצע את רכישת המיטלטלין באופן פיזי – יכול היה לעשות כן בעבור עצמו או בעבור המשיבה 1. על כן יש לבחון את הראיות, על מנת שניתן יהיה לקבוע בעבור מי נעשתה הרכישה.

חשבונית המס בגין הרכישה, וכבר עמדנו על זאת, הוצאה על שם המשיבה 1. אולם בכך לא סגי: חננאל העיד, כי מתוך שלושה שיקים שנמסרו לו לשם תשלום תמורת המכר, שניים נמשכו מחשבונה של המשיבה 1, ואילו השלישי נמשך מחשבונה של גב' אסתר שאשא – קרי, אף לא אחד מן התשלומים בוצע על ידי המבקש באופן אישי. זאת ועוד. המבקש הודה בחקירתו, כי הוא מנהל את עסקיו באמצעות המשיבה 1, שהחשבוניות שהוא מוציא נושאות את מספר העוסק המורשה של המשיבה 1, וחשוב מכל: כי הוא הזדכה על רכיב המע"מ בעסקת המכר האמורה באמצעות דיווחיה של המשיבה 1 (וראו לעניין זה – עמ' 6 ש' 27 – עמ' 7 ש' 7).

יש להעיר, שהבחירה לפעול עסקית באמצעות תאגיד היא בחירה מודעת, שנועדה להשתמש ביתרונות שמקימה האישיות המשפטית הנפרדת של התאגיד ביחס לבעלי מניותיו. אולם לא ניתן לקבל מצב שבו אדם עושה את עסקיו באמצעות תאגיד, אולם מבקש לקבל את הזכויות בשם עצמו. מצב דברים מעין זה מהווה שימוש לרעה ביישות התאגידית, ועלול לחשוף את המבקש להליכי הרמת מסך, שברי כי איננו מעוניין בהם.

המסקנה היחידה האפשרית מכל האמור לעיל היא, שהמטלטלין נושא הליך זה נרכשו ע"י המבקש בעבור המשיבה 1, במסגרת עסקיה של המשיבה 1, וכי המיטלטלין האמורים הם חלק מנכסיה של המשיבה 1, כך שניתן לעקלם בגין חובותיה של המשיבה 1.

התובענה נדחית, אפוא. המבקש יישא בשכ"ט ב"כ המשיבה 2 בסך 5,000 ₪, אשר ישולמו בתוך 30 ימים מהיום, שאם לא כן – יישאו הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד לתשלום המלא בפועל.

ניתן היום, י"ד תשרי תשע"ה, 08 אוקטובר 2014, בהעדר הצדדים.