ה"פ 38946-06-13 טי.סי.אי נאמנויות בע"מ נ' סבן ואח',ת"א 6889-12-13 גומל השקעות בע"מ ואח' נ' סבן ואח'

1.לפניי בקשה מטעם התובעים בת"א 6889-12-13 (להלן: "המבקשים"), להתיר להם לפצל את הדיון בתיקים המאוחדים, באופן בו תחילה תידון המחלוקת שבין המבקשים ובין הנתבע 1 בתיק הנדון (להלן: "המשיב") ורק לאחר מכן, במידת הצורך, תידון המחלוקת שבין המבקשת בה"פ 38946-06-13 (להלן: "המשיבה") ובין המשיב.

2.המבקשים הגישו תביעה בבית משפט זה כנגד המשיב, שעילתה ביטול הסכם מכר מקרקעין בצפת (להלן: "המקרקעין"), אשר נחתם בין הצדדים ביום 18.1.01 (להלן: "ההסכם"). בתביעתם טענו, כי המשיב הפר את ההסכם, עת לא שילם את מלוא התמורה הקבועה בו. המשיבה מצידה, הגישה המרצת פתיחה לבית המשפט המחוזי מרכז כנגד המשיב, בו עתרה לאכוף הסכם מכר שנחתם בין הצדדים בשנת 2012, באשר לחלק מהמקרקעין.

3.במסגרת ההליכים בבית המשפט המחוזי מרכז, הסכימו הצדדים לאחד את הדיון בתיקים בבית משפט זה ולהגיש בקשה מסודרת לעניין זה לכב' נשיא בית המשפט העליון. ביום 18.5.14 קיבל כב' הנשיא גרוניס את הבקשה והורה על איחוד הדיון בשני התיקים בבית משפט זה.

4.בעקבות ישיבת קדם משפט שהתקיימה בשני התיקים, הגישו המבקשים את הבקשה שלפניי. לטענתם, היה ובית המשפט יקבל את תביעתם כנגד המשיב, דהיינו יבטל את ההסכם, הרי שלמשיב כלל לא יהיו זכויות שאותן יכול היה להעביר למשיבה ולפיכך, יתייתר הדיון בהמרצת הפתיחה. המבקשים נימקו את הבקשה בשיקולים של יעילות, קידום הדיון ומניעת עינוי דין.

בישיבה שהתקיימה ביום 27/10/14 הביע ב"כ המשיב את הסכמתו לבקשה, ואילו המשיבה בתגובתה התנגדה נמרצות לבקשה. לטענתה, מקום שבית המשפט העליון איחד בהסכמה את הדיון בשני התיקים, מושתקים המבקשים מלטעון כיום לפיצול הדיון וכל החלטה בעניין מהווה סטייה מהחלטת כב' הנשיא גרוניס.

דיון והכרעה: 

5.לאחר שעיינתי בבקשה ובתגובה, בחנתי את טענות הצדדים, הגעתי למסקנה כי דין הבקשה להתקבל.

כידוע, תקנה 48 לתקנות סדר הדין האזרחי התשמ"ד - 1984, קובעת את סמכותו של בית המשפט להורות על הפרדת הדיון, באם הוא רואה צורך בכך:

"ראה בית המשפט או הרשם מיזמתו או על פי בקשת נתבע, כי אין דרך נוחה לדון יחד או לפסוק יחד בעילות שאוחדו בתובענה אחת, רשאי הוא להורות על צמצום התובענה לאותן עילות שאפשר לדון או לפסוק בהן בדרך נוחה או על הפרדת הדיון או על דרך דיון אחרת שתיראה לו וכן להורות על התיקונים הכרוכים בכך".

בענייננו, עיון בתביעות המאוחדות מלמד כי על מנת לדון בהן בדרך היעילה ביותר, ראוי להורות על פיצל הדיון. כפי שטענו המבקשים ובצדק, הרי שהכרעה בתביעה האזרחית, יש בה - באם יתקבלו טענות המבקשים - לייתר לחלוטין את הצורך לדון ולהכריע בטענות המשיבה במסגרת המרצת הפתיחה. לעניין זה יש להוסיף כי בין שני ההסכמים נשוא התביעות המאוחדות אין כל קשר עובדתי המחייב את שמיעתם יחדיו. בנסיבות אלו לא מצאתי כל פגיעה אפשרית אשר עלולה להיגרם למשיבה מן הפיצול המבוקש.