ה"פ 38876-01-17 שטיינער נ' ציקורל המרה בינלאומית בע"מ ואח'

רקע :

בפני בקשה שהוגשה בדרך של המרצת פתיחה למתן סעד הצהרתי לפיו המיטלטלין הנמצאים בדירה ברח' של"ה 6, בני ברק (להלן – הדירה), והמפורטים בנספח ג' לבקשה זו, הינם בבעלותו הבלעדית של המבקש.

בבקשה נטען כי המבקש השכיר את הדירה שבבעלותו למשיב 9 (להלן- החייב) על פי הסכם שכירות מיום 15.03.2015 (נספח ב) ובמקביל גם את התכולה שבדירה.

ברשימת התכולה צוין כי המיטלטלין הם: מקרר, 2 תנורי אפיה, כיריים, מיקרוגל, מקפיא, מדיח כלים, קולר למים קרים, ארונות מטבח, פינת אוכל (שולחן +5 כסאות), מיטות היי רייזר, ארונות בגדים, עמודון – שולחן כתיבה, מיטת תינוק, 5 מזגנים, אורגנית, מכונת כביסה, מכונת ייבוש, ארון ספרים, ויטרינה, 3 נברשות, שולחן + 6 כסאות ועוד'.

דיון והכרעה :

בתאריך 27.3.17 נחקר המבקש על תצהירו.

המבקש לא הציג מסמכים שבנקל היה ניתן להציגם, קרי הסכמי שכירות שנערכו בין הצדדים בגין השנים הקודמות, מהם ניתן היה ללמוד אם גם בעבר נכללו המיטלטלין בגדר חוזה השכירות, ולעקוב אחר שינויים/תוספות שנעשו במשך השנים. כן לא הוצגו תדפיסי חשבון בנק, הרלוונטיים הן בנוגע לטענה כי המבקש הוא שרכש את המיטלטלין, והן בנוגע לטענה כי בפועל אחיו משלם לו דמי שכירות. לא הומצאה כל קבלה או מסמך שיש בו כדי לאמת את רכישת המיטלטלין על ידי המבקש, למרות שהמבקש טען כי את מרבית המיטלטלין רכש לפני שנתיים בחנות מסוימת בבני ברק.

למעשה, לא הומצאה כל ראיה חיצונית התומכת בבקשה.

ראייה שהמבקש נמנע מלהביא– חזקה כי הייתה פועלת לרעתו.

בפתח הדיון התגלה כי אחיו של המבקש, הלא הוא החייב, שהה מחוץ לבית המשפט לאחר שהסיע את המבקש לבית משפט זה, אך נמנע מלהתייצב לדיון בו הוא בעל דין נחוץ והכרחי, שיש בגרסתו כדי לשפוך אור על נסיבות מגוריו בדירה ורכישת המיטלטלין. אין די בעדותו של המבקש לבדו. אי הגשת תצהיר מטעם החייב, כמו גם אי התייצבותו לדיון, היא בגדר כשל ראייתי, הפועל לחובת המבקש.

בע"א 465/88 הבנק למימון ולסחר בע"מ נגד סלימה מתתיהו נקבעה ההלכה, על פיה: "אי - הבאתו של עד רלוואנטי מעוררת, מדרך הטבע, את החשד, כי יש דברים בגו וכי בעל הדין, שנמנע מהבאתו, חושש מעדותו ומחשיפתו לחקירה שכנגד. אי - הבאת עד כזה יוצרת הנחה לרעת הצד שאמור היה להזמינו, לפיה עדותו הייתה עלולה לחזק את עמדת הצד שכנגד, אולם זאת הנחה שניתנת לסתירה."

כמו כן בחקירה עלה גם כי הסכם השכירות אינו מקוים בפועל ככתבו וכלשונו, וכי המבקש מסייע לאחיו באופן כספי, דהיינו -

דמי השכירות בסך 1500 דולר לא משולמים במועד המוסכם: "אם אין לו הוא מתקשר אלי ואומר לי ואני אוכל את זה, כי זה אחי" (פרוטוקול עמ' 4, שורות 20-22).

בנוסף: "אתה עושה לו טובה שמאפשר לו לגור גם אם הוא לא משלם? כן. אני מגיע לארץ, אני אוכל וישן במקום. יש לי חדר עם שירותים" (פרוטוקול עמ' 4 שורות 23-24).

"האם אתה גובה ממנו פיצויים של 6000 דולר שהוא איחר בתשלום? לא זה אח שלי. לאח שלי אין כסף. שכירות הוא חייב לשלם ואת הארנונה" (פרוטוקול עמ' 5, שורות 7-8).