ה"פ 36473-03-16 אחמד דולה ואח' נ' הוועדה המקומית לתכנון ולבנייה ואח'

בפניי בקשה לסילוק על הסף. הבקשה הוגשה על ידי נתבעות 1, 2 (להלן – הנתבעות). אדון עתה בטענות העיקריות שהועלו על ידי הנתבעות.

1. הנתבעות טוענות כי לא פורטו שמות ומספרי הזהות של התובעים, לא צורפו צווי ירושה, ולא הוברר אם התובעים פעלו כנדרש בסעיף 122(ב) לחוק הירושה, התשכ"ה – 1965. ספק בעיניי, אם המחדלים האמורים עשויים להצדיק סילוק על הסף, בטרם מתן הזדמנות נאותה לתקן מחדלים, ככל שישנם. מכל מקום, בתגובה שהגישו התובעים פורטו מספרי הזהות, וצורפו צווי ירושה. בכך הוסר חלק משמעותי מן המחדל הנטען.

2. עם זאת, עדיין יש מספר פעולות אשר על התובעים לבצע. ראשית, על התובעים להמציא תרגומים לשפה העברית של צווי הירושה שצירפו. שנית, בהינתן מספרם הרב של התובעים ושל החלקות בהן מדובר, על התובעים לפרט, ביחס לכל אחד ואחד מהם, באיזה חלקות מדובר, ולהפנות לצרופה הרלוונטית לכתב התובענה. תרגומים, וכתב תובענה מתוקן, בהתאם להוראות אלה, יוגשו עד ליום 15.11.16.

3. הנתבעות טוענות, כי לא צוין סכום התביעה או שוויה כנדרש בתקנה 9(9) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד – 1984. התובעים משיבים, כי מדובר בהליך שעניינו "תביעה בגין נטילת זכויות במקרקעין או שלילת הנאה מזכויות במקרקעין, על פי סמכות לפי דין, או תביעה בגין נטילה שלטונית של זכויות במקרקעין, והכל למעט תביעה בנזיקין בגין אלה" (תקנה 3(8) לתקנות בתי המשפט (אגרות), תשס"ז – 2007). גם כאן, לא מדובר בעניין העשוי, על פי טיבו, להצדיק את הסעד מרחיק הלכת של סילוק על הסף. ברם, הואיל ומהות התביעה היא פיצויי הפקעה, מן הראוי לתמוך את התביעה בחוות דעת שמאי, ערוכה כדין, אשר ממנה ניתן יהיה ללמוד מהו שיעורם של פיצויי ההפקעה הנתבעים. חוות דעת כאמור תוגש עד ליום 15.11.16.

4. הנתבעות טוענות, כי לא צורפה מפת מקרקעין, כנדרש בתקנה 82(א) לתקנות סדר הדין האזרחי, באופן המאפשר לזהות את המקרקעין. ברם, מן הצרופות לתובענה עולה כי בשלב הנוכחי, קיים זיהוי מספק של הגושים והחלקות בהם מדובר. הסעד המבוקש הינו כספי, ומשכך, בשלב זה, לא ראיתי צורך לחייב את התובעים לצרף מפה.

5. הנתבעות טוענות לשיהוי, הואיל ולטענתן חלק ניכר מן ההפקעות נשוא התובענה נעשה בשנות ה – 80'. ברם, גם אם כך הדבר, קבלתה של טענת שיהוי מחייבת הנחת תשתית עובדתית, המלמדת כי התובע זנח את זכות התביעה העומדת לו, או כי הנתבע שינה את מצבו לרעה (ע"א 6805/99 תלמוד תורה כללי והישיבה הגדולה עץ החיים בירושלים נ' הוועדה המקומית לתכנון ולבנייה, ירושלים פ"ד נז(5) 433 (2003)). בתוך כך, על הנתבעות להוכיח "מצג ברור מצד התובע על אודות ויתור או מחילה מצדו על זכות התביעה הנתונה לו". בהקשר זה אף נדרשת "רמת הוכחה נכבדה". בשלב הנוכחי, רחוק ההליך כברת דרך של ממש מגיבושה של תשתית נדרשת, אשר תוכל לאפשר הכרעה מושכלת בקיום יסודותיה של עילת השיהוי. משכך, ובלא לקבוע מסמרות בעניין, הבקשה לסילוק על הסף, ככל שהיא מבוססת על עניין זה, היא מוקדמת, ודינה להידחות, תוך שמובהר כי מלוא טענותיהם של שני הצדדים לעיצומו של עניין זה, שמורות להם.

6. הבקשה נדחית, בכפוף להוראות שניתנו לעיל לתובעים. נוכח מכלול הקביעות לעיל, איני עושה צו להוצאות. התיק יובא לעיוני ביום 22.11.16.

ניתנה היום, י"ח אלול תשע"ו, 21 ספטמבר 2016, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: