מפעילת מזנון בביה"ס בטייבה ביקשה להפסיק פעילות רוכלים ונדחתה - פסקדין

1. המבקשת, גב' מגדה קעיק, מפעילה מזנון בבית הספר "עמ"ל 1" בטייבה מאז שנת 2005.

היא טוענת כי המשיבה, עיריית טייבה, אינה פועלת כנדרש על מנת להפסיק את פעילותם של הרוכלים "הניידים", שפועלים באופן בלתי חוקי, ללא רישיון, בקרבת בית הספר, ולעתים אף בתוכו, וגוזלים את פרנסתה. הרוכלים הללו ייקראו להלן: "הרוכלים".

2.בינואר 2013 הגישה המבקשת כנגד העירייה עתירה מינהלית (עת"מ 2087-01-13) ובה עתרה להורות לעירייה להפעיל את סמכויותיה על פי דין על מנת למנוע את הרוכלות הבלתי חוקית סמוך למתחם בית הספר (להלן: העתירה המינהלית הראשונה).

עתירה זו נמחקה, בהסכמת המבקשת, על יסוד הצהרות של ב"כ העירייה ושל נציגי בית הספר ורשת עמ"ל.

הצהרת ב"כ העירייה - אשר המבקשת מסתמכת עליה גם בתובענה ובבקשה לסעד הזמני

דנן – הובאה בפסק דינה של כב' השופטת מרוז, כלהלן: "במהלך הדיון הצהיר ב"כ

המשיבה 1, לאחר שפירט את מגבלותיה של המשיבה עקב היותה בהקפאת הליכים וכן טען טענות משפטיות שונות, כי המשיבה 1, עיריית טייבה, תנקוט צעדים ככל שיהא לאל ידה, למגר את תופעת הרוכלות באזור בית הספר, כפוף כאמור למגבלותיה הכספיות והתקציביות".

כב' השופטת מרוז ציינה בפסק דינה "... כי הגם שהעתירה אינה נשענת על אדנים משפטיים, הרי שאין מחלוקת באשר לחובת העירייה למגר את תופעת הרוכלות..." (ההדגשה שלי – י.ק) .

3.במהלך שנת 2013 הוציאה העירייה מכרז להפעלת מזנונים בבתי ספר בעיר, וביניהם – בביה"ס עמ"ל 1.

המבקשת התנגדה לקיום המכרז לגבי המזנון שהיא מפעילה, ובעניין זה הגישה כנגד העירייה עתירה מינהלית נוספת: עת"מ 53774-07-13 (להלן: העתירה המינהלית השנייה).

בעתירה זו הושגה הסכמה בין הצדדים, וניתן פסק דין שנתן תוקף להסכמה זו.

תרומתה של העירייה להסדר הפשרה היתה: הוצאתו של בית הספר עמ"ל 1 ממסגרת המכרז והסכמה כי המבקשת תקבל את השכירות בו לשנת לימודים נוספת, עד יום 30.6.14.

כנגד זאת התחייבה המבקשת לשלם לעירייה את דמי השכירות עבור תקופה זו,

בסך 32,000 ₪, בתשלום אחד, עד יום 1.10.13.

המבקשת ביקשה מהעירייה להקל תנאים אלה ולהסכים לפריסת התשלום של דמי השכירות לעשרה תשלומים. ביום 13.11.13 ניתנה הסכמתו של ב"כ העירייה לפריסת התשלומים כאמור (לבקשה דנן צורף עותק של פסק-דין הפשרה, בעתירה המינהלית השנייה, ועליו האישור האמור, בכתב יד, לפריסת התשלומים).

התשלום על פי פסק הדין נפרס לעשרה שיקים, שסכום כל אחד מהם 2,958 ₪

(להלן: השיקים).