שלומוב נ' שצקי ואח'

לפניי בקשות שהוגדרו (כחלק מנימוקי הבקשה ולא בכותרת) כבקשות למתן צווים במעמד צד אחד שמטרתם הנה אחת - רישום זכויותיה של המבקשת בנכס המצוי ברחוב אלפסי 13/2 בבאר שבע, גוש 307260976, חלקה 41, בהתאם לזיכרון דברים שנחתם בשנת 1998 בין המבקשת לאמו המנוחה של המשיב 1, הגב' שצקי לריסה ז"ל.

בד בבד עם הבקשות שהוגשו למתן הצווים, הגישה המבקשת המרצת פתיחה, למתן פסק דין המצהיר על זכויותיה בדירה הנ"ל, שעל פי הטענה היא מתגוררת בה מיום החתימה על זיכרון הדברים, בשנת 1998 כאמור, והיא אשר משלמת את המשכנתא בגינה מאז. במסגרת המרצת הפתיחה התבקשו, באופן שאינו ברור דיו, גם הסעדים המבוקשים במסגרת בקשות הביניים שהוגשו במעמד צד אחד.

במילים אחרות, המדובר למעשה בבקשה לסעד זמני וקיימת זהות מוחלטת בין הסעד שלכאורה מבוקש בבקשות למתן הצווים לסעד העיקרי המבוקש בהמרצת הפתיחה.

בע"א 338/88 נחום חמיס נ' דוד שטרן פ"ד מג (4) 552, נקבע כי :

"מתן צו עשה זמני נתון לשיקול-דעת בית המשפט, והשאלה המרכזית, אשר מן הראוי שתעלה לפני בית המשפט בהפעילו את שיקול-דעתו, היא, אם מתן הסעד הזמני הוא אכן כה חיוני עד שיהיה בכך כדי להצדיק את התערבותו של בית המשפט - לשם שינויו של המצב הקיים עובר להגשת התובענה - עוד לפני שהוכרע בתובענה. האם דרוש, למשל, הצו לשמירת המצב הקיים כדי שלא ישווה, לפני בירור כדבעי של זכויות בעלי הדין, כדי למנוע שינוי שאינו הדיר ואשר ההכרעה השיפוטית בו לא תוכל איפוא לתקן את אשר כבר שונה.

שיקול נפרד הוא, אם דרוש מתן הצו הזמני באופן כה דחוף עד שיש בכך כדי להצדיק החלטה בהעדר הצד אשר נגדו מתבקש בית המשפט לתת את הצו הזמני.

בדרך כלל יש לקיים דיון בנוכחות כל בעלי הדין. רק דחיפות מיוחדת, אשר בעטיה עלולה המטרה של מתן הצו להיות מסוכלת אם תינתן ארכה עד לזימון בעלי הדין, היא היכולה להצדיק דיון שלא בפני צד לשם מתן צו זמני".

במקרה דנא, אין המדובר בסעד הנדרש לצורך שמירה על המצב הקיים, אלא נהפוך הוא, הסעד הנדרש הנו לשינוי מצב הזכויות הרשום בנכס בהתאם לתובענה שהוגשה, ובטרם ניתנה למשיבים הזכות למסור עמדתם לסעד המבוקש כנגדם. מדובר כאמור בסעד הזהה כמעט לחלוטין לסעד הנדרש בתובענה העיקרית ועל כן, לבד מן העובדה כי אין לדון בו במעמד צד אחד, הרי שלא הונחו לפניי טעמים אשר יש בהם להצדיק את הדיון בהם, במנותק ובמאובחן מהדיון שיתקיים בתובענה העיקרית שהוגשה.

כמו כן, לא ברור מהי הדחיפות המיוחדת ברישום זכויותיה של המבקשת בדירה, מקום בו, על פי הנטען, זכותה להירשם כבעלים בזכויות בנכס התגבשה עוד בשנת 1998, ועד היום הרישום לא בוצע.

האמור לעיל הנו לכאורה בלבד, שכן טרם נתבקשה וממילא טרם התקבלה תגובת הצד שכנגד לבקשות הביניים.

בנוסף וזה עיקר בשלב הזה - הבקשה למתן הסעד הזמני הוגשה כבקשה למתן צו במעמד צד אחד, ללא שהוגשה התחייבות עצמית וללא שהופקדה ערבות מספקת כמצוות תקנה 364 (א) לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד 1984. לאור זאת, הבקשה כפי שהוגשה, דינה להימחק.

סיכומם של דברים: דין הבקשה להימחק בשל אי עמידה בתנאי התקנות; גם אם היו הבקשות עומדות בתנאי התקנות, אין כל דחיפות ואין כל מקום לדון בהן במעמד צד אחד וליתן את הסעד המבוקש כסעד עיקרי בהמרת הפתיחה, כסעד ביניים במעמד צד אחד במסגרת בקשות ביניים; טוב תעשה ב"כ המבקשת אם תשקול שוב אם יש מקום להגיש את בקשות הביניים שהוגשו.