חפש עורך דין לפי תחום משפטי
| |

ה"פ 33585-02-14 התאחדות בעלי המלאכה ותעשיה זעירה נ' משכן המלאכה ע"ש מנחם ברסלר, בירושלים בע"מ (חל"צ) ואח'

: | גרסת הדפסה
ה"פ
בית המשפט המחוזי ירושלים
33585-02-14
27.7.2015
בפני השופטת:
תמר בזק רפפורט

- נגד -
מבקשת:
התאחדות בעלי המלאכה ותעשיה זעירה בירושלים
עו"ד רחל רטוביץ
משיבים:
1. משכן המלאכה ע"ש מנחם ברסלר - בירושלים בע"מ (חל"צ)
2. רשם המקרקעין - משרד המשפטים
3. רשות מקרקעי ישראל

עו"ד חנן כהן
עו"ד מפרקליטות מחוז ירושלים
פסק דין
 

 

1.תובענה למתן פסק דין המצהיר אודות זיקת הנאה הקיימת, כנטען, למבקשת כלפי המשיבה 1 בחדרים מסוימים ב"בניין משכן המלאכה" שבירושלים (להלן – הבניין); המורה למשיב 1 לאפשר למבקשת לעשות שימוש בחדר בבניין שייועד ליו"ר המבקשת וליועצת המשפטית שלה לצורך שימוש יום-יומי, ולהימנע מנעילתו במפתח המוחזק בידי המשיב 1 באופן בלעדי; המצהיר כי תשלום של 100,000 ₪, ששולם על ידי המבקשת והמשיב 1 כדמי הסכמה למינהל מקרקעי ישראל בשנת 2006, מהווה ראיה להסכמת המשיב 1 לראות במבקשת שותפה מלאה בחידוש הסכם החכירה עם המינהל לתקופה של 50 שנה וכמי שזכאית לזיקת הנאה, ולחלופין מורה על השבת הסכום האמור למבקשת.

 

2.המבקשת (להלן – ההתאחדות) הינה אגודה עות'מאנית ותיקה שהוקמה עוד בטרם קמה מדינת ישראל, והיא גם "ארגון מעבידים", בהתאם לתקנות ההסכמים הקיבוציים (תשלום דמי טיפול ארגוני-מקצועי לארגון מעבידים), תשל"ז-1977. על פי האמור בתקנות ההתאחדות, "מטרות האגודה הן ארגון כל בעלי מלאכה ותעשיה זעירה בירושלים, ייצוגם בפני הרשויות ובפני הקהל בכלל והרמת קרן המלאכה והטבת מצבם החומרי והמקצועי של נושאי המלאכה בכלל" (עמ' 245 לספר "עושי כל מלאכה – 70 שנה להתאחדות בעלי מלאכה ותעשיה זעירה בירושלים", 1989. הואיל וברקע המחלוקת דנן, בין היתר, עניינים שמלפני עשרות בשנים, הסכימו הצדדים, בעמ' 11 לפרוטוקול שורות 19-8, כי ניתן יהיה להפנות ולהסתמך על קטעים מתוך ספר זה, שהועמד לעיוני).

 

3.בשנת 1953 נחתם הסכם חכירה בין ההתאחדות לבין רשות הפיתוח בנוגע למגרש הידוע כחלקה 126 בגוש 30047 בירושלים (להלן – הסכם החכירה). הרקע לחתימת הסכם זה בואר בעמ' 196 לספר "עושי כל מלאכה", ועל פיו החליטו ראשי ההתאחדות "להקים בית שבו יתרכזו חייו החברתיים-התרבותיים של בעל המלאכה, ואשר ישמש גם כתובת לבעל המלאכה העולה החדש, שהחל להגיע לעיר". כאמור שם, התכניות בעניין זה התקדמו והתקבלו האישורים הדרושים מהעירייה, מהוועדה המחוזית ומרשות הפיתוח לביצוע המשימה.

 

4.בהמשך, הועברו הזכויות על פי הסכם החכירה מההתאחדות אל המשיב 1 (להלן – משכן המלאכה). כעולה מנספח ד' להמרצת הפתיחה, העברת הזכויות נעשתה בעקבות דרישתו של מר מנחם ברסלר, פעיל ונדיב יהודי אמריקאי, שהתחייב לתרום להקמת הבניין, אחר ששמו יונצח בו (ואכן, שמו של משכן המלכה שונה, כך שהוא כולל עד עצם היום הזה את שמו של מר ברסלר ז"ל). התוצאה הייתה, אפוא, ש"הוועד שעסק ברכישת המגרש ובהתוויית התכנית לבניין הבית, היה ביום 21.12.1953 לחברה בשם 'משכן המלאכה'" (שם, עמ' 198).

 

5.מטרותיו של משכן המלאכה הוגדרו בסעיף 2 לתזכיר התאגדותה כדלקמן:

 

"(א) לרכוש בדרך קנייה, חכירה, חכירת משנה, העברת חכירה, או בכל דרך אחרת, את המגרש הנמצא בירושלים והמסומן כחלקה מס' 126 בגוש 30047;

(ב) להקים על המגרש בניין, אשר ישמש מרכז לפעילותיו החברתיות והתרבותיות והציבוריות של ציבור בעלי-המלאכה ובעלי התעשיה הזעירה בירושלים;

(ג) לשכן בבניין על ידי השכרה, או בכל דרך אחרת, את מוסדות התאחדות בעלי המלאכה והתעשיה הזעירה מיסודה של ברית בני מלאכה ומוסדות אחרים, המשמשים או עשויים לשמש את ציבור בעלי המלאכה במדינה בכלל ובירושלים בלבד.

...........".

 

6.ביום 3.6.1956 אישרה רשות הפיתוח את העברת הזכויות במכתב שנשלח אל ההתאחדות, תוך שציינה כי היא מסכימה לבקשה "לאחר ששוכנענו שאין זו העברה לגוף זר, אחר, אלא כפי שזה מתבטא במכתבכם, הגוף החדש הנרשם ואשר על שמו הנכם מבקשים להעביר את זכויותיכם ולהיות שותפים באחריות, הינהו גוף לביצוע הבניין והנחלתו לכשייבנה. כמו כן, רשמנו לפנינו, לפי תוכן מכתבכם הנ"ל וכן תוכן מכתבו של משכן המלאכה מאותו היום, ששניכם תהיו אחראיים באופן הדדי על ההתחייבות הנובעת מחוזה החכירה הנ"ל" (נספח 4 לתגובת המשיבים 2 ו-3).

 

7.בסופו של דבר, בשנת 1971 הושלמה הקמת הבניין ובו 3 קומות וקומת מרתף, כאשר בין לבין, בשנת 1961, הועברו זכויות החכירה בקומת המרתף ובקומת הקרקע לזכות "בנק למלאכה בע"מ", בתור חוכר ראשי.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות:
לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.


כתבות קשורות

    חזרה לתוצאות חיפוש >>