ה"פ 32520-06-16 טרילוג בע"מ נ' הראל ואח'

בבקשה מס' 10

1. הנתבעים 1 ו-2 עותרים לביטול פסק-דין שניתן בהעדרם, ומבלי שהוגשה מטעמם תשובה להליך העיקרי (לפי תקנה 256 לתקנות סדר הדין האזרחי התשמ"ד-1984), שהוגש על דרך של המרצת הפתיחה. הנ' 2 הגישה תגובה לבקשה לסעד זמני. שני הנתבעים התייצבו לדיון בעל-פה (כמפורט בפסק-הדין) והיו מודעים לחובה להגיש תשובה להמרצת הפתיחה ולפעול בהתאם להוראות הדיוניות שניתנו על-ידי בית-המשפט.

2. התובעת מתנגדת לבקשת הביטול, ובהתאם להחלטת ביניים שניתנה על-ידי הגיבה לבקשת הביטול. על תשובתה חלות הוראות תקנה 241(ג) לתקסד"א שזו לשונה:

(ג)המשיב רשאי להשיב לבקשה תוך עשרים ימים מיום שהומצאה לו או בתוך מועד אחר שקבע בית המשפט או הרשם; בתשובתו יפרט את טיעוניו כולל אסמכתאות, ויצרף לה תצהיר לשם אימות העובדות המשמשות יסוד לתשובה; תצהיר שלא צורף לתשובה בעת הגשתה, לא יצורף לה אלא ברשות בית המשפט.

התובעת לא צרפה תצהיר לתשובתה וכתבה כי "התגובה אינה נתמכת בתצהיר היות ומבוססת על כל החומר הקיים בתיק בית המשפט ועל הנאמר בבקשה לביטול פסק דין שהוגשה מטעם הנתבעים" (שם, סעיף 40).

3. התקנה הרליבנטית מחייבת צירוף תצהיר "לשם אימות העובדות המשמשות יסוד לתשובה". בענייננו ברור שתשובת התובעת לבקשת הביטול מושתתת על נתונים עובדתיים ומכיוון שכך חלה חובה לצרף תצהיר לפי תקנה 241(ג). העובדה שהנתונים העובדתיים מופיעים (לפי גרסת התובעת) גם בתיעוד נוסף אינה מהווה עילה שלא לצרף תצהיר. לא למותר לציין, כי שמורה זכותו של בעל-הדין שכנגד לבקש לחקור מצהיר על תצהירו, אפילו נתונים עובדתיים הנכללים באותו תצהיר אינם שנויים במחלוקת, למשל במקרה שהחוקר מבקש לעמת את המצהיר עם נתונים עובדתיים נוספים.

4. המשמעות של העדר תצהיר מקום שקיימת חובה לצרפו היא, שבית-המשפט רואה את התובעת כמי שלא הגישה תגובה לבקשת הביטול, שכן התגובה שהוגשה, מבוססת, מטבע הדברים, על נתונים עובדתיים. אני מקבל, איפא, מנימוק זה, את בקשת הביטול ומבטל את פסק-הדין שניתן ביום 21.9.16 נגד הנתבעים 1 ו-2, בתנאי שהחיוב בהוצאות שנקבע בפסק-הדין יעמוד בתוקפו המלא ויפרע במלואו עד יום 29 בדצמבר 2016 שעה 1400. באי-כוח בעלי-הדין ימסרו הודעת עדכון עד יום 2 בינואר 2017 ובהתאם לה יקבע, במידת הצורך, המשך הטיפול בתיק. למעקב המזכירות בהתאם.