ה"פ 30939-09-15 חנא נסאר ואח' נ' האפוטרופוס לנכסי הנפקדים ואח' - פסקדין

: | גרסת הדפסה
ה"פ
בית המשפט המחוזי ירושלים
30939-09-15
15.3.2016
בפני השופטת:
ענת זינגר

- נגד -
המבקשים:
1. ח'מיס חנא נסאר
2. סאבא נקולא חנא נסאר
3. נעים נקולא חנא נסאר
4. וילית ניקולא חנא חמיס
5. אולגא ניקולא חנא חמיס
6. אסמאא ניקולא חנא חמיס
7. אליס גובראן פרח נסאר
8. גרוג ודיע חנא נסאר
9. דלאל ניקולא מוסא אלקסאספה
10. נסאר גודה חנא נסאר
11. נמאד גודה חנא נסאר
12. ת'אבת גודה חנא נסאר
13. מי גודה חנא אלקסאספה
14. עבלה גודה חנא אלטרח (נסאר)

 משיבים:
1. האפוטרופוס לנכסי הנפקדים
2. לשכת רישום המקרקעין
פסק - דין

  1.  בהמרצת הפתיחה שבפני מבוקש להכריז על בטלות או ביטול הקניית זכות הבעלות בחלקות 22 ו-24 בגוש 30985 לאפוטרופוס לנכסי נפקדים. עוד מבוקש כי הרישום של אותן חלקות, יוחזר לשם המנוח, חנא חמיס חנא נאסר וזאת כבעלים של אותן חלקות ובנוסף תינתן למבקשים תעודת שחרור מתאימה, בהתאם להוראות חוק נכסי נפקדים התש"י - 1950 (להלן: "החוק"). כמו כן מבוקש להכריז על ביטול הערה, הרשומה על אותם מקרקעין, לטובת מס רכוש.

    המשיבים טוענים כי יש לסלק את התובענה על הסף;

    פרשת חטאב:

  2.  אין בין הצדדים שבפניי מחלוקת כי מדובר במקרה דנן, בנסיבות הדומות לנסיבות פרשת חטאב, אשר נדונה במסגרת ע"א 5931/06, 2038/09 חטאב חסיין נ' כהן (ניתן ביום 15.4.15 ור' הסכמת ב"כ המבקשים כי מדובר באותן עובדות, בפרוטוקול הדיון מיום 14.3.16). באותה פרשה התייחס בית המשפט העליון בהרחבה לנסיבות בהן - בעקבות מלחמת ששת הימים, עברה מזרח ירושלים לשליטת מדינת ישראל וביום 28.6.67 הוכרז על החלת המשפט השיפוט והמינהל הישראליים שם. החלת המשפט השיפוט והמינהל, הייתה על בסיס צו סדרי השלטון והמשפט (מס' 1) תשכ"ז - 1967, שניתן מכוחו של סעיף 11ב לפקודת סדרי השלטון והמשפט תש"ח - 1948. ר' גם סעיף 5 לחוק יסוד: ירושלים בירת ישראל, אשר קבע כי מזרח ירושלים, נכלל בתחום עיריית ירושלים. באותו מקרה צוין כי כך נוצרה סיטואציה, בה:

    "למעשה אדם יכול היה, למשל, להישאר בביתו בלא לנקוט כל פעולה או לשנות ממצבו שלו או ממצבו של הנכס, וביתו, בו הוא מתגורר במזרח ירושלים, הפך ל"נכס נפקד".

    (ראה סעיף 23 לפסק הדין בפרשת חטאב הנ"ל).

    סיטואציה זו נוצרה - שכן הנכס שהוא בעליו, נכלל - החל מאותו מועד, בתוך "שטח ישראל", כמשמעותו בהגדרת "נפקד" שבסעיף 1(ב) לחוק, בעוד התקיימה בבעליו - אחת מהחלופות שבאותו סעיף, המביאה את הבעלים בגדר נפקד (כגון - היותו אזרח מדינת ירדן, היותו פיזית ב- "חלק של ארץ ישראל שמחוץ לשטח ישראל", כגון המתגורר בשטחים. ור' שם, כלל החלופות בהגדרת נפקד).

  3.  בפרשת חטאב - התייחס בית המשפט העליון, בין השאר, לעמדת כב' השופט אוקון בפסק דין שנתן בעניין דקאק. ה"פ 3080/04 דקאק נוהה נ. יורשי המנוחה נעמה עטיה עדווי נג'אר, (23.1.06). כב' השופט אוקון, התייחס שם, למונח "שטח ישראל". זאת, בהגדרות החוק שעניינן בנכס הנמצא בשטח ישראל, או לחלופין, בהגדרה הנוגעת לאדם המתגורר בחלק של ארץ ישראל שמחוץ לשטח ישראל. עמדתו הייתה כי גם מקום בו מתגורר בעל נכס, בשטחים עליהם לא הוחל החוק הישראלי, ברם - עדיין מדובר במגורים במקום הנמצא "בשליטה אפקטיבית" ישראלית (כלומר בשטחים) - אזי אין לראות את הבעלים כנפקד. במילים אחרות, כב' השופט אוקון סבר שאף שלא הוחל המשפט השיפוט והמינהל בשטחים, הרי שיש לראותם לעניין החוק, כחלק משטח ישראל, בשים לב לשליטה האפקטיבית של ישראל במקום. מאחר ולדידו גם המתגורר שם, בא בגדר מתגורר בארץ ישראל, הרי שאין הוא נפקד. בית המשפט העליון לא קיבל עמדה זו ובכך למעשה אימץ עמדה שונה שהובעה על-ידי כב' השופטים - י' ענבר בת"א (מחוזי י-ם) 6161/04 ד"ר וליד עבד אלהאדי עיאד נ' האפוטרופוס לנכסי נפקדים (2.10.08) ור' כרמל בת"א (מחוזי י-ם) 6044/04 חטאב חסין נ' כהן (9.5.06 ).

  4.  בית המשפט העליון (מפי כב' הנשיא א' גרוניס), לא הקל ראש בעובדה שעקב הגדרות רחבות בחוק - נוצר מצב בו לא חל כל שינוי פיזי ורק מחמת הרחבת השטחים, עליהם חל החוק הישראלי, נוצרת סיטואציה, מכוחה הפך בעל מקרקעין שהוכנסו לשטח ישראל, למעין נפקד. הובהר כי קיימת בעייתיות בעובדה שבעל המקרקעין, לא עבר בפועל למדינת אויב, לא עזב את מקום מגוריו - אך עדיין ביחס להוראות החוק, הפך הנכס בו הוא מחזיק, לנכס נפקד (זאת כאמור מאחר והנכס נמצא כעת בתוך שטח מדינת ישראל, בעוד בעליו עומד באחת מהחלופות שנקבעו בחוק באשר לנפקד).

  5.  בעניין זה, ראוי להפנות להוראות החוק. בסעיף 1(ה) לחוק הוגדר "נכס נפקד" כדלקמן:

    "נכס נפקד" פירושו – נכס אשר – בכל עת בתוך התקופה שבין יום ט"ז בכסלו תש"ח (29 בנובמבר 1947) ובין היום בו תפורסם אכרזה, בהתאם לסעיף 9(ד) לפקודת סדרי השלטון והמשפט, תש"ח-1948, כי מצב החירום שהוכרז על ידי מועצת המדינה הזמנית ביום י' באייר תש"ח (19 במאי 1948), חדל מהתקיים, – נפקד היה בעלו החוקי או נהנה ממנו או מחזיק בו, בעצמו או על ידי אחר; אך אינו כולל מטלטלים המוחזקים על ידי נפקד ופטורים מעיקול או מתפיסה בהתאם לסעיף 3 לפקודת הפרוצדורה האזרחית, 1938;

    בסעיף 1(ב) לחוק, הוגדר "נפקד", כדלקמן:

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות:
לרכישה הזדהה
בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.

 


כתבות קשורות

    חזרה לתוצאות חיפוש >>