עלקם נ' חטיב - פסקדין

 1.לפני בקשה למתן צו זמני שימנע את פינויו של המבקש מדירת מגורים המצויה ברח' נבי שועיב 6 בירושלים, הידועה כגוש 30505 חלקה 13 (להלן המקרקעין).

2.לחילופין, עותר המבקש כי יקבע במסגרת הסעד הזמני, שעומדת לו הזכות להתגורר בדירת מגורים אותה כינה בבקשה כ"דירת הגג" המצויה מעל לדירת הקרקע באותם מקרקעין, והכל עד למתן פסק דין בתביעה אותה הגיש כנגד המשיבה.

3.הבקשה הוגשה במסגרת תביעה בהמרצת פתיחה לסעד הצהרתי לפיו עומדת למבקש הזכות להתגורר ביחד עם המשיבה בדירת קומת הקרקע שבמקרקעין ולהצהרה שתקבע אם למשיבה מעמד חוקי בישראל או אם איבדה את מעמדה כתושבת. לתביעה העיקרית צורף גם משרד הפנים.

יאמר כבר עתה, כי עתירת המבקש בבקשה שלפני הן העיקרית והן החלופית היא כי אתערב בפסקי דין ובהחלטות במסגרתן ניתנו צוים לפינויו מן המקרקעין.

רקע רלבנטי

4.בין הצדדים מתנהלים הלכים משפטיים ביחס למקרקעין במשך כ-17 שנים.

המבקש, שטען לרכישת הבעלות על הדירה מבעליה הרשומים, הגיש תביעת פינוי בת.א. 7202/00 כנגד אחד, יאסר א-ראזם, ובמסגרתה ניתן פסק דין בהיעדר הגנה המורה על פינויו מן המקרקעין.

5.לאחר שהחלו הליכי ההוצאה לפועל לפינוי הדירה, פנו המשיבה ואחיה, ד"ר השאם חטיב (להלן השאם) שטענו לקיומה של חזקה מצדם בדירה, בתביעה לביטול פסק הדין בת.א. 16078/00, בין היתר, בשל קנוניה שרקח המבקש עם א-רזם לנישולם מהנכס בו הם מחזיקים החזקה בלעדית כדיירים מוגנים.

6.עד למתן פסק הדין, היו שני הצדדים מנועים מלהיכנס לנכס מכוח צו מניעה שניתן בתיק ביום 26.10.00.

7.ביום 1.9.2005 ניתן פסק דין ע"י כב' השופטת רנר באותו הליך, התביעה התקבלה ופסק הדין בתביעת המבקש נגד אותו א-רזם בוטל, ככל שהוא נוגע למשיבים, המשיבה כאן והשאם.

8.לאחר אותו הליך, פלש המבקש אל המקרקעין ומאז ועד היום, הוא ממשיך להחזיק בהם.