ה"פ 26054-01-1305 מסגריית אלשורוק בע"מ, ואאיל אלמדיגם נ' אגף המכס ומע"מ באר-שבע, מס הכנסה, פקיד שומה – באר-שבע

בפני בקשת המבקשים לפסול עצמי מלהמשיך לשבת בדין, בתיק הנדון, בהתאם להוראת סעיף 77 א (א) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד – 1984 (להלן: "חוק בתי המשפט"). הטעם לבקשת הפסילה הינו כאמור בהחלטתי, אשר ניתנה ביום 22.9.14, בנוגע לבקשה להארכת מועד להגשת סיכומים שהגישו המבקשים. במסגרת אותה בקשה התבקשה ארכה להגשת סיכומי המבקשים עד למתן החלטת בית המשפט לעניינים מנהליים ירושלים בעתירה אותה הגישו המבקשים, לפי חוק חופש המידע.

תביעת המבקשים בפני ענינה תביעה לביטול הסכם פשרה שקיבל תוקף של פסק דין וביטול הסכם שומה.

שמיעת הראיות בתיק הסתיימה ביום 31.7.14 והתיק נקבע להגשת סיכומים כאשר המבקשים נדרשו להגיש סיכומי טענותיהם עד לא יאוחר מיום 11.9.14.

עוד בטרם הגיע המועד להגשת הסיכומים פנו המבקשים בבקשה להארכת מועד להגשתם מהטעם כי פנו בבקשה לקבלת מידע על פי חוק חופש המידע. בקשתם נענתה וניתנה להם ארכה.

בבקשה שניה לארכה להגשת סיכומי טענותיהם ציינו המבקשים, כי פנו אל בית המשפט המחוזי בירושלים, בעתירה מנהלית, על פי חוק חופש המידע לקבלת מידע אודות העברת כספים מישראל לרשות הפלשתינית אגב עסקאות אשר ביצעו המבקשים בזמנו עם עוסק פלשתיני.

עוד יצוין, כי בית המשפט לעניינים מנהליים ירושלים ביקש את תגובת הממונה על חופש המידע וכן קבע דיון בעתירה בפניו ליום 27.10.14.

בהחלטתי מיום 22.9.14, קבעתי כי : "אינני מוצאת כל קשר בין הדברים. לפנים משורת הדין ארכה נוספת להגשת סיכומים עד לא יאוחר מיום 20.11.14".

על בסיס האמור לעיל, נטען על ידי המבקשים כי ההחלטה מעוררת "חשש למשוא פנים" המצדיק פסילת שופט מלהמשיך לדון בתיק הנדון.

הבקשה לפסילת שופט הוגשה ביום 2.10.14 - 10 ימים לאחר מתן ההחלטה וספק אם יש לראות בכך בקשה אשר הוגשה בזמן.

סעיף 77 א (א) לחוק בתי המשפט קובע כי: "שופט לא ישב בדין אם מצא, מיוזמתו או לבקשת בעל דין, כי קיימות נסיבות שיש בהן כדי ליצור חשש ממשי למשוא פנים בניהול המשפט".

בשורה ארוכה של פסקי דין נקבע כי מבחן האפשרות הממשית למשוא פנים משמעו שהשופט גיבש לעצמו עמדה סופית בעניין נושא הדיון השיפוטי באופן שאין עוד טעם בהמשך רגיל של המשפט, עד כי ניתן לומר כי מדובר ב"משחק מכור". כפועל יוצא מכך חזרה ובחנה הפסיקה את ההבדלים שבין הבעת דעה לכאורית של שופט, הניתנת לשינוי, לבין דעה קדומה בה מחזיק שופט שאינה ניתנת לשינוי.

במקרה דנן, הבקשה להארכת מועד להגשת הסיכומים, אשר באה מפי המבקשים עקב פנייה לקבלת מידע על פי חוק חופש המידע, אינה נהירה דיה לבית המשפט, נוכח העדר פירוט אודות הקשר והרלבנטיות של אותו המידע המבוקש, על פי חוק חופש המידע למחלוקת נשוא הדיון.