ה"פ 25918-01-11 חסין נ' חב' עוידה למסחר והובלות בע"מ

לפניי בקשת המשיבה לביטול החלטתי מיום 24/07/11, אשר ניתנה במסגרת הליכי ביזיון בית משפט, בגדרה קבעתי כי אם המשיבה לא תמלא אחר פסק הדין שניתן נגדה על ידי כב' הרשם פוני בהעדר הגנה ביום 13/04/11, אזי יהא עליה לשלם קנס בסך של 250 ₪ ליום. וזו לשון פסק הדין שאותו היה על הנתבעת לבצע:

"1. אני מחייב את הנתבעת חברת עווידה למסחר והובלות בע"מ למסור רכב מס' 3862615 מסוג וולוו FM 12 לידי התובע כמו גם להעביר לבעלותו את הרכב הנ"ל כשהוא נקי משעבודים ומעיקולים ומחובות אחרים.

2. הרכב יימסר מידית כשהוא במצב עבודה מלא. העברת בעלות על הרכב תיעשה תוך 30 יום".

אין מחלוקת על כך שבעקבות פסק הדין נמסרה המשאית לידי המבקש, אלא שלא בוצעה העברת הבעלות במשרד הרישוי, ולכן המבקש הגיש בקשה לפי פקודת ביזיון בית משפט לחייב את המשיבה לבצע את העברת הבעלות.

בדיון שהתקיים לפניי ביום 20/06/13, הסכימו הצדדים כי הבעלות במשרד הרישוי תועבר עוד באותו יום. ואולם, בדיון נוסף שהתקיים ביום 13/07/11 התברר כי חרף ההסכמה הבעלות לא הועברה כיוון שתנאי להעברת הבעלות במשרד הרישוי הינו המצאת רישיון רכב. כיון שכך הוריתי למבקש להמציא לב"כ המשיבה במעמד הדיון את רישיון הרכב והארכתי למשיבה בשבוע את המועד לביצוע פסק הדין. בהחלטתי אף ציינתי כי ככל שהמשיבה לא תציג תוך שבוע אסמכתא בדבר העברת הבעלות, אזי אתן החלטה בבקשת הביזיון ללא דיון נוסף. אחר הדברים האלה המשיבה לא השכילה להמציא אסמכתא בדבר העברת הבעלות ועל כן קבעתי ביום 24/07/11, כי המשיבה תשלם קנס בסך של 250 ₪ לכל יום של עיכוב בהעברת הבעלות. זו ההחלטה שאת ביטולה במבקשת המשיבה.

ביום 08/03/11 הגישה המשיבה הודעה לפיה לא ניתן להעביר את הבעלות במשאית כיון שלפני העברת הבעלות יש להעביר את המשאית מבחן רישוי שנתי. בהודעתה ביקשה המשיבה כי אורה למשיב להעביר את המשאית מבחן רישוי. לכך השיב המבקש בכותבו כי על פי פסק הדין היה על המשיבה להעביר את המשאית לרשותו במצב עבודה מלא, ומכאן שהיא זו שחייבת להעביר את המשאית מבחן רישוי שנתי.

אחרי כל ההליכים האמורים הגישה המשיבה את הבקשה שלפניי לביטול החלטתי מיום 24/07/11, אשר בגדרה היא חויבה לשלם קנס. בבקשתה חוזרת המשיבה על טענתה לפיה על המבקש להעביר את המשאית מבחן רישוי ורק לאחר מכן היא תוכל להעביר את הבעלות אליו.