ה"פ 24837-11-14 מור נ' לב טוב - פסקדין

בפני בקשה למתן צו מניעה זמני, במסגרתה עותר המבקש למנוע מהמשיבה 1 "למסור ו/או לעשות שימוש ברכב מסוג סוברו אימפרזה מ.ר 27-319-60 (להלן: "הרכב") ...שלא לידי המבקש" וזאת עד להכרעה בתובענה שהגיש למתן צו הצהרתי לפיו הוא הבעלים של הרכב. יובהר שבתחילה הוגשה הבקשה נגד המשיבה 1 בלבד ולאור העובדה שהמשיבה 2 (שהנה הבעלים הרשום של הרכב) הנה צד נדרש, הוריתי על צירופה להליך.

סיפור המעשה הוא כדלקמן. המבקש והמשיבה 2 (להלן – המשיבה) ניהלו מערכת יחסים זוגית במהלכה נרכש הרכב מושא בקשה זו. הרכב נרשם על שמה של המשיבה, הגם שאין בידה רישיון נהיגה. אין מחלוקת בין הצדדים כי הרכב נרכש מקרוב משפחה של המבקש וכי הוא אשר היה עושה בו שימוש בפועל (היינו נוהג בו). לימים נעצר המבקש בשל חשד לאלימות כלפי המשיבה ובמסגרת החקירה נתפס הרכב על ידי המשטרה. לאחר הגשת הבקשה התייצבה המשיבה 1 והצהירה שאין לה צורך ברכב ואין לה עמדה ביחס לשאלה למי יימסר. לאור כך התנהל הדיון בין המבקש למשיבה בלבד.

המבקש טוען כי הוא שרכש את הרכב מכספו, לאחר שמכר רכב קודם שהיה בבעלותו מסוג רנו (להלן: "הרכב הקודם"). לטענתו הרכב מומן באמצעות התמורה שהתקבלה ממכירת הרכב הקודם והוספת סך של 27,000 ש"ח, מהם 17,000 ש"ח היו שייכים לו והיתרה בסך 10,000 ש"ח ניתנה לו כמתנה מאביה של המשיבה.

המבקש טוען כי בשל חובות וקשיים כלכליים מהם סבל, נרשמה הבעלות על שם המשיבה וכעת ישנו חשש שאם ישוחרר הרכב לידיה, בעוד הוא עצור, יימכר הרכב או יוברח. לאור כך התבקש צו המניעה.

המשיבה חולקת על טענות המשיב וטוענת כי השניים היו בני זוג מחודש 2/12 ועד לפני זמן קצר. המשיבה טוענת כי הרכב שייך לה ונרכש במימונה. לטענתה רכישת הרכב, בסך של 36,500 ש"ח, בוצעה באמצעות מכירת הרכב הקודם, שהיה שייך לה, והוספת סך של 28,000 ש"ח שנתן לה אביה. המשיבה טוענת כי למדה נהיגה והייתה בשלבים הסופיים של הלימודים ולכן אביה העניק לה מתנה לרכישת רכב. המשיבה טוענת כי אביה הוא שעמד על רישום הרכב על שמה, לאור המתנה שהעניק לה כאמור. המשיבה מוסיפה וטוענת כי אף פוליסת הביטוח על שמה והיא שנשאה בתשלומים שונים ביחס לרכב.