הטכניון - מכון טכנולוגי לישראל נ' ד"ר עמירם שראל ואח' - פסקדין

א. ההליך

1.המנוחה הגב' מרגלית קרמר ז"ל, נפטרה בתאריך 30.1.2000, והותירה אחריה צוואה מתאריך 16.12.1977. בצוואתה הורתה המנוחה להקים קרן להענקת מלגות לסטודנטים לרפואה ולמימון מחקר רפואי, וקרן זו נרשמה כהקדש.

2.התובע (ולהלן – "הטכניון") הוא נאמן ההקדש, ובתובענה שלפני עותר הוא למתן הוראות בדבר ניהול קרן המלגות באופן שיעלה בקנה אחד עם הוראות צוואתה של המנוחה. המשיב מס' 1 (להלן – "המשיב") הוא אחיינה של המנוחה, ועל פי הוראות הצוואה הוא אחד מהנהנים מפרות הקרן, בכפוף לתנאים שנקבעו בצוואת דודתו המנוחה.

3.אציין, כי באי כוח הצדדים הודיעו, כי הוסכם ביניהם שלא לחקור את המצהירים מטעמם, וכי פסק הדין יינתן על סמך החומר שהוגש וטענות באי כוח הצדדים. הודעת באי כוח הצדדים לא הייתה נוחה לי, במיוחד נוכח "המחקרים" שהמשיב צרף לתצהירו. ואולם, סברתי שאין אני רשאי לכפות על באי כוח הצדדים לחקור את המצהירים, מקום בו הם הסכימו להימנע מכך.

ב. הוראות הצוואה בדבר הקמת הקרן

4.להלן הוראות המנוחה בצוואתה בקשר עם הקמת קרן המלגות, הדרושות לעניין שלפני:

"2. הפיקדון ממגדלי אלישע – קרן מלגות ומחקר בטכניון

2.1הואיל ורכשתי דיור מוגן בXXX ברח' XXX חיפה שם הנני מתגוררת כעת (להלן: "מגדלי אלישע").