ה"פ 2473-02-14 דב נ' סטארט קומרשל בע"מ - פסקדין

1.המבקש הגיש תובענה זו לסעד הצהרתי לפיו זכאי הוא להירשם במרשם בעלי המניות והדירקטורים של החברה, המשיבה, כבעל זכויות ב-500 מניות רגילות, בערך נקוב של 1 ₪ כל אחת, שלטענתו הוקצו לו ודווחו לרשם החברות, לאחר שביצע את התחייבותו על פי הסכם שנחתם בין הצדדים.

המשיבה ביקשה לדחות את התביעה בטענה, כי המבקש לא קיים את חלקו בהסכם המקנה לו זכויות אלו.

2.בין המבקש לבין המשיבה (להלן: "החברה") נחתם, ביום 4.6.08, הסכם שכונה "הסכם תיווך". באותם זמנים ביקשה המשיבה, חברה העובדת בתחום ההייטק, לגייס משקיעים בחברה, ולשם כך היתה נכונה למכור כ-10% ממניותיה (5000 מניות) בתמורה לסך של 20 דולר למניה אחת ובסך הכל גיוס הון של 100 אלף דולר.

המבקש הציג עצמו כמי שיכול לגייס משקיעים בחברה ועל כן נחתם הסכם בין הצדדים לפיו, בין השאר, וכנגד מילוי התחייבותו של המבקש התחייבה החברה לשלם למבקש כדלקמן:

"5. החברה מתחייבת לשלם למתווך דמי תיווך בסך של 10% מכל השקעה שיביא לחברה במועד של 14 יום לאחר הפקדת ההשקעה לחשבון החברה.

6. המתווך יקבל במידה ותבוצע עסקה גם 500 מניות של החברה המהוות 1% מכלל המניות, ללא תשלום. מניות אלה מוגנות נגד כל דילול בהתאם לנוהלי החברה."

3.בפועל, והגם שהחברה ביקשה לגייס הון של 100 אלף דולר, כנגד 10% ממניותיה, אין חולק כי המבקש הצליח לגייס משקיע אחד, בסכום של 10,000 דולר בלבד. המבקש קיבל את דמי התיווך הרלבנטיים, על פי הוראת סעיף 5 להסכם, וגם על כך אין מחלוקת.

אין חולק כי המבקש לא נרשם כבעל מניות במרשם בעלי המניות של החברה. אולם, דו"ח על העברת מניות לטובת המבקש נשלח על ידי המשיבה לרשם החברות.

4.כאשר פנה המבקש אל המשיבה בבקשה לממש זכותו, לכאורה, כבעל מניות בחברה ולעיין בספרי החברה, נענה כי אינו בעל מניות ועל כן אינו רשאי לכך. או אז פנה אל בית המשפט המחוזי בבאר שבע בתביעה לחייב את המשיבה לאפשר לו לעיין במסמכי החברה – [פרוטוקולים של האסיפה הכללית וכן דו"חות כספיים של החברה] (ה"פ 57502-01-13).

כב' השופט ואגו, אשר נדרש לתביעה זו קבע, כי מאחר והמבקש אינו בעל מניות רשום בספרי החברה – ומאחר והדיווח לרשם החברות, בדבר העברת המניות, אינו אלא דקלרטיבי, אין הוא זכאי לקבל הסעד המבוקש.

נוכח המחלוקת שנתגלעה בין הצדדים, כבר בהליך הקודם, סביב פרשנות הוראת סעיף 6 להסכם, בדבר זכאותו של המבקש למניות בחברה, התגלגלה מחלוקת זו לפתחי, על אף שספק אם אין בתביעה הקודמת כדי להשתיק התובע מחמת השתק עילה.

המשיבה לא עמדה על טענה זו בסיכומי טענותיה, על אף שנטענה בכתב התשובה ועל כן אין לי אלא להכריע לגופם של דברים -

5.טען המבקש, כי בנסיבות בהן הצליח לגייס עבור המשיבה הון בשווי של 10,000 דולר, זכאי הוא מעבר לדמי התיווך, כמפורט בסעיף 5 להסכם, שעל כך אין מחלוקת, לתמורה נוספת בדמות 500 מניות החברה, כמפורט בסעיף 6 להסכם.

לטענת המבקש, זכותו למניות בחברה נגזרת מלשון סעיף 6 להסכם, שלפי גרסתו הינו זכאי לתמורה זו בהתייחס לכל עסקה ובלבד שתסתיים בהפקדת סכום שלא יפחת מ- 10,000 דולר לחשבון הבנק של החברה (ראה סעיף 20ו' לכתב התביעה).