פסק דין 23920-09-12 - פסקדין

תובענה למתן סעד הצהרתי שלפיו יקבע שיעור הפיצויים שלהם זכאים המבקשים בגין הפקעת מקרקעין בגוש 3924 חלקה 85 בעיר ראשון לציון (להלן: "המקרקעין").

1. רקע

   • המבקשים הם בעלי המקרקעין מכוח צו ירושה מאז שנת 1974. אביהם המנוח, שממנו ירשו את המקרקעין, רכש אותם בשנת 1951.

     • על-פי תכנית רצ/1/1 מיום 30.7.1970 ייעוד המקרקעין היה חקלאי.

     • ביום 14.4.1976 פרסמה הוועדה המקומית לתכנון ולבניה ראשון לציון (להלן: "הועדה המקומית") את תכנית רצ/16/1 למתן תוקף. במסגרת תכנית זו יועדו כ-24.7% מהמקרקעין לדרך ולהפקעה על-ידי הוועדה המקומית. בנוסף פרסמה הוועדה המקומית הודעות לפי סעיפים 5 ו-7 לפקודת הקרקעות (רכישה לצרכי ציבור) (להלן: "ההפקעה הראשונה"), אך לא רשמה הערה לפי סעיף 19 לפקודת הקרקעות בגין ההפקעה.

     • בשנת 1986 החלה עיריית ראשון לציון בעבודות לסלילת כביש שהשתרע על חלק מהמקרקעין.

     • ביום 26.9.2000 פורסם בק"ת 6057 צו על-פי פקודת הדרכים ומסילות הברזל (הגנה ופיתוח) 1943 (להלן: "צו ההכרזה") אשר במסגרתו אישר שר התחבורה לתפוס חלק מהמקרקעין נושא התובענה דנן לצורך סלילת דרך מספר 431.

       בעקבות צו ההכרזה הופקעו מהמקרקעין (ששטחם הכולל 11,100 מ"ר) כ-4,700 מ"ר, המהווים מעל 42% מהמקרקעין (להלן: "ההפקעה השנייה") וכוללים גם את שטח ההפקעה הראשונה.

     • כשלושה חודשים לאחר שפורסם צו ההכרזה, ביום 14.12.2000, פורסמה למתן תוקף תמ"מ 6/3/א' שמטרתה, בין היתר, לקבוע תוואי משותף לדרך מספר 431, למסילות ברזל ולמעבר קווי חשמל ראשיים (להלן: "התכנית"). התכנית חלה על מרבית שטח החלקה ומייעדת אותה בין היתר לדרך מוצעת ופרוזדור חשמל בתחום קו בניין.

     • לאחר כניסת התכנית לתוקף הגישו המבקשים תביעה מכוח סעיף 197 לחוק התכנון והבניה, תשכ"ה-1965 (להלן: "התביעה מכוח סעיף 197").