ה"פ 23151-09-10 כהן ואח' נ' SKOUMBOURDIS

לפניי בקשת כונס הנכסים, שמחה בן סירא (להלן: "הכונס") לפסיקת שכר טרחה והוצאות בגין הטיפול בענייני המשיב.

התיק העיקרי עסק בהמרצת פתיחה שהגיש משה כהן נגד המשיב, להכריז כי הסכם המכר שנכרת מיום 1.8.10 הוא תקף ועל הצדדים לפעול לפיו. מדובר בהסכם בו התקשרו חמשת יורשיה של המנוחה גב' קטרינה סקומברדיס (להלן: "המנוחה"), וביניהם המשיב, למכירת הנכס הידוע XXXXXX, המהווה מגרש בן 700 מ"ר, ועליו מבנה לשימור, הנמצא XXXXXX (להלן: "הנכס"). המשיב חזר בו מהסכם המכר, ועל כן הוגשה המרצת הפתיחה נגדו בלבד, להבדיל מארבעת היורשים הנוספים.

ביום 30.3.11 ניתן פסק דין ע"י כב' השופטת (בדימוס) א' אפעל-גבאי, המקבל את המרצת הפתיחה, ובעקבותיו מונה הכונס ע"י בית המשפט ככונס נכסים (לאחר מכן ניתנה פסיקתא אודות המינוי), להיות כונס נכסים על נכסי המשיב בכל הנוגע לזכויות שיש לו בנכס.

חלקו של המשיב בנכס בהתאם להסכם המכירה, עומד על 160,000$. במסגרת בקשת הכונס לפסיקת שכר טרחה והוצאות, פורטו הפעולות הרבות בהן הוא נקט. בין היתר, כיוון שהמנוחה הייתה תושבת יוון ונפטרה ביוון, הכונס השיג ואימת את המסכים הרלוונטיים, כגון תעודת פטירה וצו קיום צוואה; קיבל חוות דעת של הדין היווני החל על חולקת העיזבון; איתר עו"ד יווני באתונה לצורך הכנת שתי חוות דעת (שבסוף סירב לקחת כסף על כך); ופעל לקיום הצוואה בבית המשפט לענייני משפחה; וכל האמור, בליווי תרגומים ואימותים נדרשים. כיוון שהמנוחה לא ציינה בצוואתה פרטי זיהוי של הנכס, אלא ציינה שמדובר בנכס הנמצא ברחוב XXXXX שעליו שני בתים ישנים, היה צורך לקשור את הצוואה לנכס, ולשם כך השקיע הכונס מאמצים גדולים כדי לספק את הראיות נדרשות לרשמת המקרקעין. לצורך כך, בין היתר, פעל הכונס לאיתור הסכמי דיירות מוגנת של דיירים מוגנים בנכס, חיפש בגנזי המשרד למיסוי מקרקעין טפסים ישנים, ועוד. כמו כן, לאחר שהצוואה נרשמה בספרי רישום מקרקעין, דיווח הכונס למנהל מיסוי מקרקעין והצליח להנמיך את מס השבח שהוטל על המוכרים.

כונס הנכסים צירף לבקשה אסמכתאות להוצאות שהוציא ולמרבית הפעולות בהן נקט. במסגרת הבקשה, הכונס לא נקב בסכום או באחוזים המגיע לו כשכר טרחה.

בתגובת מר פרדי פחיס, נציגו של המשיב בתיק, מציין מר פחיס כי ליווה את הכונס בפעולות הכינוס וכי כל הפעולות שציין אכן ננקטו על ידו, וכי הכונס השקיע מאמצים מרובים על מנת להגיע לתוצאה המיוחלת. מר פחיס ציין ששוחח עם המשיב, וזה ביקש לאשר לכונס שכר טרחה בהתאם להחלטת בית משפט. לעניין גובה שכר הטרחה, צוין לבית המשפט כי שכר הטרחה יחולק בין חמשת היורשים.

אכן נראה כי ראוי ששכר הטרחה יחולק בין חמשת היורשים, שהרי בפעולותיו פעל הכונס למעשה לטובת כל היורשים ופעולותיו השפיעו וקידמו את מכירת הנכס ע"י כל היורשים ולטובתם. זאת, תוך שאדגיש, כי הכונס מונה כאמור למכירת חלקו של המשיב בלבד, כך שבמסגרת הליך זה בלבד אין חובה המוטלת על שאר היורשים להשתתף בשכר הטרחה; אך הדבר ראוי ומתבקש מפעולות הכונס.

כיוון שחלקו של המשיב הוא רק חמישית מהנכס וערכו אינו גבוה (160,000$), ודאי ביחס לפעולות שננקטו ע"י כונס הנכסים, אני מוצא לנכון לפסוק כשכר טרחה סכום גלובלי על דרך האומדנה, ולא כאחוז מתוך שווי העסקה מצד המשיב.

לפיכך, ולאור האמור לעיל, אני פוסק בזה שכר טרחה בסך של 80,000 ₪, סכום הנראה לי מתאים בנסיבות העניין.