ה"פ 22691-11-14 ש.א. סלימנוב יבוא ושיווק 2007 בע"מ נ' אלקטרה מוצרי צריכה (1951) בע"מ - פסקדין

תובענה לסעד הצהרתי, שעניינו בעלות במיטלטלין בחנות שהשכירה המבקשת למשיבה.

1.המבקשת השכירה למשיבה בשנת 2012 חנות בבעלותה ברח' סטרומה בחולון ("החנות"). המשיבה התקינה בחנות מערכת מיזוג אוויר ומערכת גילוי אש ופריצה (יחד: "המטלטלין"). יוער כי שוויים המדויק לא צוין בידי הצדדים. ביום ה- 23.7.14 הודיעה המשיבה על סיום ההתקשרות ביום 31.12.14 (תוך הפניה למסמך מחודש מרץ 2014), באותו המועד אף הודיעה כי במועד הפינוי תפרק את המיטלטלין. המבקשת השיגה על עמדתה זו של המשיבה, שכן לשיטתה הוראות ההסכם כפרשנותה מקנות לה את הבעלות במטלטלין.

2.בהיעדר הסכמה, הגישה המבקשת ביום 11.11.14 המרצת פתיחה, ובה עתרה להכרזה על בעלותה במטלטלין. בגדרי תובענתה עתרה לסעד זמני שיאסור על הוצאת המטלטלין מן הנכס עד הכרעה בתובענה. המשיבה הגיבה, ועל טענות הצדדים אעמוד להלן. שני הצדדים הביעו הסכמתם כי אכריע לא רק בבקשה לסעד זמני על יסוד הכתובים, אלא בתובענה כולה. אף שאין מדובר במהלך שגרתי, הרי שבדוחק הזמנים והצורך של הצדדים בוודאות, ונוכח הסכמתם, המתמקדת בצורך בפרשנותו של גורם חיצוני להסכם שבין הצדדים, נעתרתי לבקשה, ומכאן פסק דיני. נוכח המתכונת המקוצרת במיוחד של ההליך, הרי שפסק הדין יהיה תמציתי.

3.המבקשת סומכת טענותיה על הוראתו של סעיף 7.7 לחוזה, הקורא כך:

"מבלי לגרוע מהאמור מוסכם במפורש כי כל תוספת המחוברת חיבור של קבע למושכר יהפכו לרכושה הבלעדי על המשכירה מרגע התקנתם בלא תשלום תמורה כלשהי, למעט ריהוט וציוד, לרבות מיזוג אויר ומערכות גילוי אש ופריצה, אשר תתקין השוכרת במושכר ואשר יוותרו בבעלותה הבלעדית של השוכרת, וזאת גם לאחר סיומו של ההסכם מכל סיבה שהיא" (ההדגשה הוספה – ד"א).

4.כפי שניתן לראות מיד בסעיף, שניתן היה לנסחו באורח קוהרנטי מעט יותר, הרי שכלל המיעוט ("למעט ריהוט וציוד") וכלל הריבוי שלאחריו ("לרבות מיזוג אוויר ...") פותחים פתח להתדיינות באשר לדרך קריאתו של הסעיף.

לשיטתה של המבקשת, הדרך הנכונה לקריאת הסעיף היא זו: הכלל הוא כי כל מחובר הופך לרכושה. החריג הוא כי ריהוט וציוד לא יהפכו לרכושה, בגדר הכלל הממעט. ברם ההמשך ממעט מן הכלל הממעט: מיזוג אוויר ומערכות גילוי אש ופריצה, ייכללו דווקא בגדר רכושה.

שיטתה של המשיבה הפוכה: הביטוי "לרבות מיזוג אוויר" וגו' משמעו ריבוי לחריג. קרי: בעוד שהמחוברים יהפכו לכאלה שבבעלות המבקשת, הרי שכל ריהוט וציוד, לרבות מיזוג אוויר, ייוותרו בבעלות הבלעדית של המשיבה דווקא.