ה"פ 21425-04-14 שבת נ' דינר

בפני תובענה שהוגשה בדרך של המרצת פתיחה למתן פסק דין הצהרתי ובית המשפט התבקש לקבוע/ להורות כדלקמן:

1. לקבוע כי הסכם ההלוואה שנחתם בין הצדדים ב- 11/9/11 (להלן "הסכם ההלוואה") בטל.

2. להורות על מחיקת רישום משכון מדרגה ראשונה שנרשם ברשם המשכונות לחיובה של המבקשת ולטובת המשיב.

3. לחלופין לקבוע כי הריבית הקבועה בהסכם ההלוואה חורגת מהמותר לפי חוק הסדרת הלוואות חוץ בנקאיות תשנ"ג-1993 (להלן "חוק הלוואות חוץ בנקאיות") ו/או חוק הריבית תשי"ז – 1957 (להלן "חוק הריבית") ו/או בהתאם לדין ואינה עומדת במבחן חוקי, להורות על ביטול את הסכם ההלוואה ו/או ביטול הריבית הקבועה בהסכם, ובמקומה להורות על ריבית חוקית ו/או ריבית לפי שיקול דעתו של בית המשפט.

4. לחלופין לבטל את הסכם ההלוואה מכוח סע' 30 לחוק החוזים (חלק כללי) תשל"ג – 1973 (להלן "חוק החוזים").

כמו-כן התבקש בית המשפט לחייב את המשיב בהוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בגין הבקשה בצירוף הפרשי הצמדה וריבית עד למועד התשלום בפועל.

טענות המבקשת

ביום 11/9/11 התקשרה המבקשת עם המשיב בהסכם הלוואה על סך 2,500,000 ₪, וזאת בעת שהייתה במצב נפשי וכלכלי קשה. המשיב מצדו ניצל את מצבה הקשה של המבקשת תוך החתמתה על הסכם הלוואה מופרך הקובע ריבית אסטרונומית של 2% לחודש. מדובר בריבית החורגת מהמותר לפי חוק הלוואות חוץ ו/או חוק הריבית ואינה עומדת במבחן חוקי בשיעור שהוא פי 2.25% מהשיעור שמפרסם בנק ישראל מדי חודש בחודשו. כך שיעור הריבית הגבוהה ביותר משנת 2011 עומד על 6.28%, ושיעור הריבית שנקבע בהסכם ההלוואה עומד על 24%. מכאן שיש לבטל את הסכם ההלוואה.