ה"פ 20582-09-16

לפניי בקשה לעיכוב ביצוע פעולות בשני תיקי הוצאה לפועל שפתוחים בלשכת ההוצאה לפועל בתל אביב (תיק מספר 509036-03-15 (להלן: "התיק הראשון") ותיק מספר 01-29659-13-2 (להלן: "התיק השני")) (להלן: "הבקשה"), וזאת עד לבירור המרצת הפתיחה שהוגשה בד בבד עם הבקשה. בהמרצת הפתיחה מתבקש ביטול הסכם הלוואה, ביטול שני משכונות, ביטול הליכים בתיקי הוצאה לפועל וביטול מינוי המשיב 2 ככונס נכסים.

1. שני הצדדים לא הציגו תשתית עובדתית סדורה, אך ניתן לדלות מכתבי הטענות כי שני תיקי ההוצאה לפועל נפתחו בגין כישלון תשלום החזר של שתי הלוואות שנלקחו מבנק לאומי. הראשונה, נלקחה בשנת 2008, היא עמדה על 300,000 ₪ והיא זו שביטולה מתבקש במסגרת ההליך העיקרי. השניה, נלקחה בשנת 2012, והיא עמדה על סך 700,000 ₪.

2. לטענת המבקשת, היא שילמה לבנק לאומי את מלוא תשלום החוב בתיק השני, אלא שהחוב תפח ללא סיבה. לדבריה, ביום 16.2.16, המשיב 1 רכש מבנק לאומי את חובותיה, ללא ידיעתה ומאחורי גבה. המבקשת טענה, כי אחיו של המשיב 1, הוא המשיב 2, מונה ככונס נכסים, ופעל בניגוד עניינים בחוסר תום לב ותוך הפרה של חובותיו. לדידה, בין הצדדים התנהל משא ומתן למחיקת חובותיה על ידי העברת בעלות במגרש שבבעלותה המצוי בחדרה. ביום 6.7.16 נשלח לב"כ המבקשת (שהיא בת המבקשת) מייל מעו"ד במשרד המשיב 2, לפיו למבקשת חוב למס רכוש בסך 409,174 ₪, בגין המגרש, וחוב נוסף, בסך 400,000, למר דה כהן, עמו התקשרה בעבר בעסקת קומבינציה, שבוטלה. המבקשת כפרה בקיומם של חובות אלו ולפחות בהיותם מעוגנים בדין. לטענתה, מדובר במזימה של המשיב 2, אשר מנסה לעשות באותם חובות פיקטיביים שימוש כדי להפעיל עליה לחץ, כך שתחתום על הסכם פשרה (למחיקת חובותיה), או אז יזכה לא רק במגרש בחדרה אלא גם בנכס נוסף, המצוי בתל אביב, ואשר שימש כבטוחה להלוואה הראשונה.

3. מנגד, טענו המשיבים טענות מן הגורן ומן היקב, שחלק ניכר מהן אינו רלוונטי להליך הנוכחי, ולכן לא אסקור אותן אחת לאחת. בין השאר טענו, כי בית המשפט נעדר סמכות עניינית ומקומית לדון בבקשה, משום שהלכה למעשה מעלה המבקשת טענת "פרעתי", בה יש לדון במסגרת הליך ההוצאה לפועל או בבית המשפט השלום, ומאחר שהנכסים, שאת הפעולות הנוגעות אליהם מתבקש בית המשפט לעכב, מצויים בתל אביב ובזכרון יעקב. עוד טענו, כי הבקשה נעדרת בסיס עובדתי או משפטי כנדרש, כי היא הוגשה בחוסר תום לב וכי היא נעדרת תצהיר כמתחייב בתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 (להלן: "התקנות"). לדברי המשיבים, פעולותיהם אושרו על ידי רשם ההוצאה לפועל, ולו היה מגיע הסכם הפשרה לכדי סיום, אף הוא היה מוגש לאישור הרשם. המשיבים גם טענו כי סיכויי המרצת הפתיחה להתקבל נמוכים, כי היא הוגשה באיחור וכי חובות המבקשת חלוטים.

   דיון והכרעה

4. תקנה 365 בתקנות קובעת, כי בקשה לסעד זמני תוגש והדיון בה יתנהל כאמור בסימן א' של פרק כ'. כן קובעת היא, כי בתצהיר המצורף לבקשה יפרט המבקש את כל העובדות הנוגעות לבקשה. בסימן א' בפרק כ' מצויה תקנה 241(א) הקובעת כי בבקשה בכתב יפרט בעל הדין את טיעוניו כולל אסמכתאות, ויצרף לה תצהיר לשם אימות העובדות המשמשות יסוד לבקשה. עוד נקבע שם, כי תצהיר שלא צורף לבקשה בעת הגשתה, לא יצורף לה אלא ברשות בית המשפט.

5. דין הבקשה להידחות, גרידא משום שלא צורף לה תצהיר. אם לא די בכך, לבקשה לא צורפו הסכמי ההלוואה, וכמובן שאינני יודע אלו זכויות הוקנו לבנק במסגרתם – פרטים רלוונטיים עת טוענת המבקשת כי הבנק המחה שלא בצדק את החובות שבבעלותו למשיב 1. יוסף, כי הסכמים אלו גם לא צורפו להמרצת הפתיחה.

6. מעל לנדרש אומר, כי עיון בבקשה לגופה ובהמרצת הפתיחה מעלה שאלות של ממש באשר לסיכוייה. לא מצאתי כי צורף תצהיר להמרצה עצמה, על אף הוראת תקנה 255 בתקנות הקובעת, כי המרצת פתיחה תוגש כדרך שמגישים בקשה בכתב, ויחולו עליה הוראות תקנה 241(א). כן אוסיף, על קצה המזלג ולדוגמא, כי בהמרצת הפתיחה מתבקש ביטול הסכמי ההלוואה כסעד, אך אין התייחסות של ממש לעניין זה בגדרי ההמרצה עצמה, ונראה כי הטענה נזנחה עוד באותו כתב הטענות. מעבר לכך, הליכי ההוצאה לפועל מתנהלים בתל אביב, הנכסים בהם עסקינן מצויים בזכרון יעקב ובתל אביב, ורק הסכמי ההלוואה נערכו (כך נדמה) במעלה אדומים. ברם, אם אכן יש למחוק את חלק ההמרצה המתייחס לביטול הסכמי ההלוואה – ואינני קובע מסמרות בדבר כבר עכשיו – הרי שאכן עולה שאלה בעניין סמכותו של בית המשפט לדון בה.

   סיכום

7. הבקשה נדחית.