ה"פ 20027-03-15 נתנאל נ' רישן בנין והשקעות בע"מ ואח',,16 בפני כב' השופטת רות לבהר שרון

1.בפניי המרצת פתיחה בה עותר המבקש לחייב את המשיבים לקיים את התחייבותם בכל הנוגע לדירה ברח' יגאל ידין 8 בחולון, בהתאם להסכם פשרה מיום 2.1.14 (להלן: "הסכם הפשרה"), שנחתם בין המבקש, אבנר נתנאל (להלן: "המבקש" או "אבנר") לבין משיב 2 - אריה נתנאל (להלן : "המשיב" או "אריה"), וכן מספר חברות בקבוצת נתנאל (שיקראו כולם "המשיבים", והחברות תיקראנה להלן: "החברה").

2.אין חולק כי הרקע לחתימת הסכם הפשרה היה מסכת סכסוכים משפטיים קשים בין הצדדים, ובעיקר בין האחים - אבנר ואריה, שהיו שותפים בחברה הקבלנית, כאשר לשם סיום כל ההליכים המשפטיים, התנהל משא ומתן ארוך וממושך במשך קרוב לשנה, בו בעלי הדין היו מיוצגים על ידי עורכי דין מיומנים ומקצועיים, שהסתיים כאמור בחתימה על הסכם הפשרה. כפי שניתן לראות מעיון בהסכם הפשרה (נספח 1 להמרצת הפתיחה), שאינו שנוי במחלוקת, מדובר בהסכם ארוך ומפורט היורד לפרטי פרטים של ההתחייבויות ההדדיות שבין הצדדים.

3.בהסכם הפשרה נקבע כי שנה ממועד חתימת ההסכם, דהיינו, עד ליום 1.1.15 תירשמנה מלוא הזכויות בדירה ברח' יגאל ידין 8 בחולון, בה מתגורר המבקש (להלן: "הדירה"), על שם המבקש, כאשר הדירה נקייה מכל חוב, משכנתא, הערת אזהרה או כל חוב אחר לצד ג'. לשם כך נקבע בהסכם כי על המשיבים לחתום במעמד חתימת ההסכם על כל המסמכים הדרושים לשם רישום והעברת הזכויות בדירה על שם המבקש לרבות על יפוי כח בלתי חוזר.

וכך קובע הרישא לסעיף 9 להסכם הפשרה:

"אחים נתנאל תעביר לידיו של אבנר במועד החתימה על הסכם זה יפוי כוח בלתי חוזר לרישום הערת אזהרה ולרישום מלוא זכויות הבעלות בדירה ברחוב יגאל ידין 8 בחולון שבה הוא מתגורר... כאשר היא נקייה מכל חיוב ו/או זכות נוגדת... אבנר מתחייב שלא לעשות שימוש בייפוי הכוח לשם רישום זכויות הבעלות בדירה למשך שנה ממועד החתימה על הסכם זה, אך הוא יהא רשאי לרשום הערת אזהרה על הדירה לאלתר".

4.המשיבים טוענים כי המבקש הוא שהפר את הסכם הפשרה, ולכן אין מקום להעביר לבעלותו את הדירה. לטענתם, בקשתו לאכוף את ההסכם נגועה בחוסר תום לב, הואיל ולטענתם קיום ההסכם על ידם כרוך בהפסד כספי ניכר, שכן רק לאחרונה נודע להם כי על העברת הזכויות למבקש חלים מיסים גבוהים שמסתכמים בכ-900,000 ₪: 300,000 ₪ עבור מס רכישה, דבר שהיה ידוע להם עם חתימת ההסכם, וכן כ-600,000 ₪ נוספים בגין מס שבח מקרקעין, דבר שנובע משינוי בחוק שלא היה ידוע להם בעת עריכת הסכם הפשרה. לטענתם, עצם העובדה שהמבקש אינו מסכים לוותר על התחייבותם להעביר את הדירה לבעלותו, היא זו שמלמדת כי הוא נוהג בחוסר תום לב מובהק, שכן הוצעו לו חלופות רבות, להן הוא סרב.

5.מאז חתימת הסכם הפשרה, חזר והודיע משיב 2, שבכוונתו לקיים התחייבותו על פי הסכם הפשרה ולהעביר את הזכויות בדירה לאחיו, המבקש, אך לא עשה כן, דבר שהביא את המבקש להגיש את התובענה.

6.יודגש כי ביום 23.5.16, יומיים לפני המועד שנקבע לתחילת ההוכחות בתיק, הגיש ב"כ המשיבים בקשה לבית המשפט שכותרתה: "הודעה מטעם המשיבים ובקשה דחופה לביטול דיון ההוכחות הקבוע ליום 25.5.16". בהודעה זו ציינו המשיבים כי בכוונתם לפעול להעברת הבעלות בדירה בהתאם להסכם, תוך 30 יום ממועד הגשת הבקשה, ועל כן מתייתר הצורך בקיום דיון ההוכחות, ובית המשפט התבקש לבטל את המועד.

ברוב הגינותם ציינו המשיבים בסיפא להודעתם, כי המבקש ביקש שבית המשפט יתיר לו לטעון לעניין גובה ההוצאות המגיעות לו בגין ההליכים שהתנהלו בהמרצת הפתיחה, כאשר המשיבים ציינו שלטענתם המבקש אינו זכאי להוצאות כלל.