ה"פ 19713-03-15 ירון עבוד נ' אוניברסיטת חיפה - פסקדין

בקשה לסעד זמני שהוגשה אתמול והועברה לטיפולי היום.

הבקשה אינה עומדת בדרישות התקנות, אינה נתמכת בתצהיר ולא צורפה לה התחייבות עצמית בהתאם לתקנה 365 (ב) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984. משכך, הנני מורה על מחיקתה.

גם בחינה של טענות המבקש לגופן מובילה לאותה תוצאה. המבקש, סטודנט שנה ב' בחוג לעבודה סוציאלית אצל המשיבה, עותר לצו מניעה כנגד החלטת האוניברסיטה להפסיק את לימודיו האקדמיים בעקבות היעדרויותיו הרבות בשנת הלימודים הנוכחית, על פי המשיבה וכעולה ממכתב ששלחה למבקש מיום 2/2/15 ואשר צורף לבקשה, בעוד שהוא טוען כי מדובר בהיעדרויות ספורות – כארבע בלבד, והמשיבה לא הייתה רשאית להורות על הפסקת לימודיו.

לטענת המבקש, חרף היעדרויות אלה מקורס חובה "שיטות התערבות" הרי מדובר בהיעדרות מוצדקת ובידיו אישורים מבית חולים המפרטים את החבלות מהן סבל בעקבות תאונת דרכים בה נגרמו לו שברים וחבלות עד כדי שחייבו קיבוע בגבס והוא היה מצוי על כסא גלגלים בו נעזר.

על פניו, הנושא שמעלה העתירה אינו שפיט, שכן העניינים הכרוכים בלימודים עצמם, או הנוגעים למתן ציונים, וכן החלטות אקדמיות דוגמת התנאים בהם נדרש לעמוד סטודנט לשם קבלת תואר אקדמי או לשם המשך לימודיו לקראת תואר, הינם עניין לבירור בקרב חברי הסגל המדעי של האוניברסיטה, ואין זה עניין לבית המשפט לענות בו (ע"א 319/65 אלבלדה נ' האוני' העברית, פ"ד כ(1) 204).

בהקשר זה אוסיף כי סעיף 15 לחוק המועצה להשכלה גבוה, תשי"ח-1958, קובע כי מוסד מוכר הוא בן חורין לכלכל ענייניו האקדמיים והמנהליים, במסגרת תקציבו, כטוב בעיניו.

ומעל הכל, לא צורף התקנון הרלבנטי של החוג לעבודה סוציאלית המפרט הדרישות השונות שבהן אמורים לעמוד הסטודנטים בשנים השונות.

בשולי הדברים יצוין, כי מהבקשה יקשה להבין מהו הסעד המבוקש ועל זה למדתי אך מהכותרת שלה ומבין השורות.

עוד יצוין כי טרם הוגשה תביעה עיקרית וכן טרם ניתן פטור מתשלום אגרה.

אשר על כן, אני מורה על מחיקת הבקשה.